newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חלפו הימים בהם בריונות מהסוג של ישראל היום השתיקה אותנו מפחד

לישראל היום יש אבא עשיר מאמריקה ושלטון אוהד, אז הוא עושה את מה שבריונים עושים תמיד: רודף את מי שנתפס כחלש ממנו. אלא שהדור הפלסטיני הצעיר כבר לא מוכן לשתוק, והתקשורת העצמאית מספקת את הבמה להשמיע קול

מאת:

אחד היתרונות הבולטים של הכתיבה בשיחה מקומית הוא שאין צורך לומר את המובן מאליו. רוב הקוראים כבר מבינים מראש. אך למען הסר ספק ולמענם של שלושת המתודלקים בצהובונים הישראלים שהגיעו לפוסט הזה כי ראו שיתוף אצל החבר השמאלני שלהם בפייס והקליקו מבלי להבין לאן הם מגיעים, בואו נעיף מהדרך את המובן מאליו: "ישראל היום" לא ראוי בכלל להיקרא עיתון, העורך הראשי שלו, בועז ביסמוט, גורם לתאי מוח של קוראיו לתלות את עצמם, ו"חושף הפרשה", דניאל סיריוטי, לא חשף שום דבר זולת העובדה כי הוא אכן מצויד בכישורים מדהימים של לדעת איך להקליד שמות של אנשים בגוגל.

וואו, זה הרגיש טוב. ועכשיו לעניינינו.

כולנו זוכרים את הבריון השכונתי מהילדות, זה שמפחיד ומרביץ למי שלא בא לו בטוב בעין. אתם גם זוכרים מה אפיין את אותו בריון בדרך כלל? חוסר תחכום משווע כל כך, שאפשר לצפות את מהלכיו מראש. הספין הנוכחי מבית היוצר של "ישראל היום" כנגד עמיתתנו וחברת שיחה מקומית, מקבולה נסאר, כבר שקוף עד כדי מבוכה אמיתית. בואו אחרינו לכיכר העיר, נתינים שטופי מוח שכמותכם, הבאנו לכם את הסחת הדעת התורנית ועוד דלק לתדלק את מנגנון השנאה לכל מי שלא חושב כמונו.

"ישראל היום" הוא הבריון השכונתי הגדול, הארכי בריון המקומי בשכונה עם בריונים קטנים ממנו. הרי הצהובונים האחרים בישראל לא הרבה יותר מתוחכמים ממנו, כן? הם פשוט לא חזקים כמוהו. פשוט כי לבריון הגדול יש אבא עשיר מעסקי הקזינו בארה"ב – מדינה עם מערכת "צדק" הבנויה לשרת אנשים כמוהו בדיוק.

> ישראל היום חצה קווים אדומים ברדיפה הפוליטית נגד מקבולה נסאר

במקום להיכנע לכל אותם בריונים תקשורתיים ולאבד תקווה, לזכור שקיימת גם עיתונאות עצמאית, אקטיביסטית וישרה הפועלת מנגד. (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

אנו, הפלסטינים אזרחי המדינה, חייבים להבין כי במקום לבכות את מר גורלנו על כך שהאיש ממשיך להזרים את כספי ההימורים שלו לצהובון שממשיך לנטוף שנאה, עלינו לקחת את מסריו בפרופורציה ולא לתת לרדיפותיו לגרום לנו לפחד. ממש כפי שאסור להיכנע לאותו בריון בשכונה, אסור לתת לצהובון של אדלסון לנצח. הרי אחד האפקטים שהממסד הציוני מקווה להשיג בעקבות צייד המכשפות נגד הערביה או הערבי התורנים, הוא זריעת פחד בלבבותיהם של שאר האזרחים הפלסטינים, לבל אלו יחשבו שהם בני אדם שווים ליהודים או משהו, רחמנא ליצלן.

לבי עם כל פקיד ממשלתי פלסטיני או אפילו כל שכיר ערבי בחברה עם רוב יהודי מובהק (נו, כמו כל החברות כמעט), הרואה את הרדיפות נגד ערבים אחרים ומפחד שקולו לא ישמע בטעות ויסכן את פרנסתו ו/או פרנסת ילדיו. אין מבין כמוני לליבם, האמינו לי. הרי ה"אל תלך להפגנות, השב"כ יהרוס לך את החיים" שאני שומע מדודתי המבוגרת, מגיע בדיוק מכל אותם סיפורים אמיתיים של משטרת המחשבות הממסדית המופעלת מאז הנכבה נגד ערבים, ללא קשר לימין או "שמאל" בשלטון.

שרדנו את המשטר הצבאי, נשרוד גם את זה

שרידי ובני הדור הראשון והשני של הנכבה חוו על בשרם רדיפות קשות מאלו בימיו של המשטר הצבאי, אז רק טבעי שהם ינחילו את הפחד גם לבני הדור השלישי. אלא שכנגד כל הסיכויים כמעט, לאט לאט הולכת ומתפתחת לה אצל בני הדור הצעיר תודעה גוברת והולכת לזהותם ולמורשת עמם. הפחד, לפחות אצל חלק ניכר מאיתנו, לא עבר הלאה. פחד מהיסטוריה של השתקה, גם כזו שקרתה במציאות, לא מחלחל לאנשים השואלים שאלות ומפקפקים ביכולותיו המיתיות, לכאורה, של הממסד. וכל אלו שלא מפחדים, הם אותם אנשים הכותבים וקוראים בגאון ומעל לכל במה לסופו של הכיבוש והעוול נגד בני עמם. הם אותם אנשים, המבינים כי עליהם להשמיע את קולם של השאר, אלו שעדיין מפחדים. הם ה"מקבולה נסאר" של העולם, והם נמצאים כאן במספרים הולכים וגדלים.

על כולנו להבין שסופם של בריונים הוא לקרוס. הרי באיזשהו שלב, התסכול והפחדים הפנימיים המניעים את הבריון יכלו אותו. ובמקום להיכנע לכל אותם בריונים תקשורתיים ולאבד תקווה, יש לזכור שקיימת גם עיתונאות עצמאית, אקטיביסטית וישרה הפועלת מנגד. עיתונאות שלא מהססת להשמיע את קולם של אלה שנאלצים לשתוק.

כולנו בשיחה מקומית עומדים מאחורי חברתנו מקבולה נגד הרדיפה המגוחכת מצד אנשים מגוחכים. ולמען כל אותם שכירים ופקידים ערבים או כל מי שמפחד מרדיפה, נמשיך להשמיע את קולנו, בתקווה כי הפחד מלדבר בגלוי יוסר מליבו של כל פלסטיני.

> האם השר ישראל כץ מכיר את חוקי העבודה במדינת ישראל?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf