newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"הציר המתון" הסעודי הוא האויב הפוליטי של הפלסטינים

בעוד ישראל משבחת את סעודיה על תפקידה הממתן בפוליטיקה האזורית, בעיני הפלסטינים היא נתפסת כמי שבגדה בעניין הפלסטיני תמורת ברית עם ישראל בחזית נגד איראן. השלכותיה של עמדה זו ניכרות היטב גם ביחס למשטרו של אסד

מאת:

"מנהיגת הציר המתון", ככה מקובל להגדיר את סעודיה בתקשורת הישראלית דוברת העברית, ולא רק בה. גם הפוליטיקאים היהודים בישראל, מהימין עד מרצ, כמעט ללא יוצא מהכלל, משתמשים במטבע הלשון הזו. אבל בעיני הפלסטינים, אין שום דבר מתון בסעודיה. בעיני רבים מהם היא התגלמות כל רע, בעיני אחרים היא "רק" בוגדת בעניין הפלסטיני והערבי. היחס השלילי הזה כלפי סעודיה משפיע בהכרח על היחס הפלסטיני כלפי מי שסעודיה נלחמת בו בכל כוחה – המשטר של אסד בסוריה. האהדה המסוימת למשטר אסד נובעת קודם כל מהאיבה כלפי מי שנלחם נגדו.

ברשות הפלסטינית מודעים לסנטימנט השלילי הזה נגד סעודיה, אבל נזהרים מלבטא אותו בפומבי, גם אחרי שיורש העצר הכל-יכול מוחמד בן סלמאן הפעיל לחץ בלתי מתון על הנשיא מחמוד עבאס לקבל את "עסקת המאה" שהציעה  לפלסטינים – לפי הדיווחים המהימנים למדי – מדינה מקוטעת, בלי ירושלים, בלי פליטים. כשאחמד מג'דלני, מבכירי הפת"ח ואחד האישים הקרובים ביותר לעבאס, העז לומר שסעודיה הפעילה לחץ על הפלסטינים לקבל את "עסקת המאה", הרשות הפלסטינית הזדרזה להודיע שזו "עמדתו האישית". אחרי הכל, סעודיה נשארה עדיין אחת התורמות הגדולות ביותר לרשות, ועם כל הכישלונות המדיניים והצבאיים שספגה בשנים האחרונות – בעיראק, בתימן, ובסוריה – היא עדיין הכוח המדיני החזק ביותר בעולם הערבי.

סעודיה לא סופרת את האזרחים שלה, אז שהיא תספור את האזרחים הפלסטינים? מחמוד עבאס והמלך עבדאללה, אפריל 2008 (עומר רשידי/פלאש90)

הנדוניה מסעודיה: הרבה כסף ואסלאם קשוח

בעניין זה שוחחתי עם שלושה. רג'א זעאתרה, איש חד"ש, אויבת ותיקה של סעודיה שרבים מבכיריה הביעו עמדה אוהדת מאוד כלפי אסד; דר אמטאנס שחאדה, מזכ"ל בל"ד, מפלגה שמבקרת בחריפות את משטר אסד; ועאוני אלמשני, פרשן פוליטי ואיש פת"ח מבית לחם ומראשי תנועת "שתי מדינות מולדת אחת" שגם אני חבר בה.

"הרוב העממי ברחוב הפלסטיני הוא נגד סעודיה", אומר אלמשני, "במיוחד אחרי שסעודיה, באופן סודי, תמכה ב'עסקת המאה'. לאחרונה פורסם שבן סלמאן אמר למנהיגים יהודים באמריקה שבעיני סעודיה העניין הפלסטיני לא עומד במקום הראשון, אלא המאבק נגד איראן הוא הכי חשוב בעיניה. לא יצאה הכחשה לידיעה הזו. הפלסטינים הבינו שסעודיה, במחיר של ברית נגד איראן, מוכנה לברית עם ישראל, ולתמיכה ב'עסקת המאה' שהיא חיסול העניין הפלסטיני. לכן הרחוב הפלסטיני הוא נגד סעודיה, ובכמה הפגנות קרעו את התמונות של בן סלמאן".

כמו אנשי הרשות, גם אלמשני זהיר לגבי תפקידה הכולל של סעודיה. "הפלסטינים לא רואים את סעודיה כאויב, זה לא ברמה הזו" הוא אומר. הוא גם לא חושב שליחס כלפי סעודיה יש השפעה ישירה על היחס למה שקורה בסוריה. "הפלסטינים חצויים לגבי סוריה, אבל נכון שהעמדה הפלסטינית הרשמית מדברת על פתרון של שלום ויציבות בסוריה. זו לא בדיוק תואם את העמדה הסעודית שרואה בהדחתו של אסד אבן יסוד של כל  פתרון".

הפלסטינים הבינו שסעודיה, במחיר של ברית נגד איראן, מוכנה לברית עם ישראל, ולתמיכה ב'עסקת המאה' שהיא חיסול העניין הפלסטיני. לכן הרחוב הפלסטיני הוא נגד סעודיה, ובכמה הפגנות קרעו את התמונות של בן סלמאן

זעאתרה, מזכיר מק"י בחיפה וחבר הלשכה הפוליטית של חד"ש, הרבה יותר חריף ביחס לסעודיה. "המפלגה הקומוניסטית תמיד התנגדה לסעודיה וראתה בה התגלמות של הריאקציה הערבית בהא-הידיעה", אומר זעאתרה. "זה התחיל אפילו לפני 1948, בשיתוף הפעולה בין המלך פייסל לתנועה הציונית וחיים וייצמן". בפסגת קמפ דיווויד בשנת 2000, הוא מספר, דחקו ביאסר ערפאת לוותר בעניין המקומות הקדושים בירושלים. "המלך דאז, עבדאללה, התקשר לערפאת וביקש ממנו לוותר", אומר זעאתרה, "ערפאת אמר לו: 'אין בעיה, רק תעביר את זה בכתב'. המלך לא חזר אליו".

זעאתרה מתאר את ההשפעה הסעודית על הפוליטיקה הפלסטינית הפנימית, כפי שהוא רואה אותה. "אחרי אירועי יום האדמה ב-1976, גילו בסעודיה שהפלסטינים בישראל הם לא סוג של ערבים-יהודים, אלא שהם חלק מהעולם הערבי והם מפגינים, והיה חשש שהפגנות כאלה יגיעו גם אליהם. לכן סעודיה החליטה אז בפעם הראשונה לפתוח את שערי החג' בפני פלסטינים אזרחי ישראל. זו היתה גם דרך לשלוט. גם עליית התנועה האיסלמית קשורה לעובדה שפלסטינים מישראל התחילו לנסוע לחג' לסעודיה. פלסטינים נסעו לעבוד במפרץ, וחזרו עשירים יותר, אבל גם עם האסלאם הקשוח, הווהאביסטי, של המדבר".

מוכן למסור לאימפריאליזם את סוריה כולה על מגש של האהדה המסוימת למשטר אסד נובעת קודם כל מהאיבה כלפי מי שנלחם נגדו. הפגנת תמיכה באסד, רמאללה, אוגוסט 2013 (עסאם רימאווי/פלאש90)

סוריה כחזית ההתנגדות

אבל עכשיו, עם התבטאויותיו של בן סלמאן, העניינים נעשים חריפים יותר מהזווית הפלסטינית, וזה מתחבר ליחס כלפי סוריה. "ברגע שהסעודים אומרים שהעניין הפלסטיני לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם והסכסוך המרכזי במזרח התיכון מבחינם הוא המאבק הסוני-שיעי, אז ישראל יכולה להשתלב בו". הפלסטינים, כמובן, לא יכולים להזדהות עם מאבק כזה. "כל מי שבעמדה שלי הוא נגד סעודיה עד הסוף", אומר זעאתרה, "אבל גם אלה שהיו בעד מי שנלחם באסד לא יכולים לתמוך בעמדה הסעודית. מה שקרה הוא שבתחילה גם סעודיה וגם קטאר תמכו במורדים הסורים, אבל ברגע שהמורדים לא הצליחו, קטאר הסתלקה במידה רבה, סעודיה נשארה לבדה בתמיכה במורדים, והכיוון של המורדים הפך יותר דעא"ש".

זעאתרה מצטער מאוד על כך שהשמאל הציוני לא מצליח לראות את התמונה הזו. "אחת הבעיות הקרדינליות של השמאל הציוני היא שהוא רואה את ארצות הברית כמקור חיובי שרוצה שלום, והדרך לשלום עוברת דרך מדינות ערב 'המתונות' וסעודיה בראשן. אבל מבחינה רעיונית, סעודיה ודאע"ש קרובים. בסקרים בסעודיה היתה תמיכה מאוד גדולה בדאע"ש".

למרות חילוקי הדעות המרים בין בל"ד לחד"ש ביחס למשטר הסורי, ד"ר שחאדה, מזכ"ל בל"ד, מציג עמדה דומה למדי לזו של זעאתרה ביחס לסעודיה והשפעת המדיניות שלה על היחס הפלסטיני לסוריה. "היחס של הפלסטינים לסעודיה הוא בעייתי מאז 1948. בעיניהם, סעודיה היא חלק מהבעיה. עכשיו זה בוטה וגלוי יותר", אומר שחאדה. "הנרטיב של המפלגה הקומוניסטית שראה בציונות, בקולוניאליזם וב"ריאקציה הערבית" (כלומר המשטרים המלוכנים, מ.ר) כאשם במה שקרה ב-48 תפס בקרב האוכלוסייה הערבית".

מהזווית של בל"ד כמפלגה לאומית ערבית, "סעודיה שיחקה תפקיד מרכזי בדיכוי כל ניסיון לאחדות ערבית. סעודיה פעלה לחסל את הפרויקט של נאצר, ונלחמה נגדו בתימן. כל איחוד ערבי מאיים על הממלכות הערביות. עכשיו בגלל בן סלמאן זה החריף עוד יותר".

האם חוסר האהדה לסעודיה השפיע על התמיכה באסד, בבחינת האויב של אויבי הוא ידידי?

"בסוריה זה משהו מיוחד. האהדה לאסד לא היתה חלק מרכזי ביחס של הציבור הפלסטיני כלפי מה שקורה בסוריה. הדאגה הפלסטינית נובעת מכך שסוריה נתפסת כמייצגת את ההתנגדות. אם סוריה תיפול, אז גם חיזבאללה ייפול, וההתנגדות תיפול. כך שאין כאן אהדה לאסד. זה שסעודיה וקטאר תמכו בכוחות שנלחמו נגד אסד זה בוודאי סייע לאהדה הפלסטינית למשטר הנוכחי".

למה לא שומעים קולות כאלה כלפי סעודיה בקרב ההנהגה הפלסטינית ברשות? 

"זה לא מפתיע שלא תשמע דיבור גלוי נגד סעודיה בקרב מקבלי ההחלטות. זה לא נהוג, הם רוצים לשמור על יחסים תקינים, וגם יחסי הכוחות ברורים. ברור ידו של מי נמצאת על העליונה. אבל בהחלט תמצא את היחס הזה לסעודיה ברחוב, בקרב סטודנטים וכולי".

מה אתה חושב על השיח הישראלי על "הציר המתון" הסעודי, בימין וגם בשמאל הציוני?

"זה חלק מהנרטיב הישראלי, והשמאל הציוני הוא חלק ממנו. הם מאמצים את השיח על חיזוק 'הציר המתון', למרות שזו המצאה מערבית. השמאל הציוני אינו מבין את העולם הערבי, ובזה הוא לא שונה מהימין".

לסעודים איכפת שהרחוב הפלסטיני לא אוהב אותם, אפילו שונא אותם?

"סעודיה לא סופרת את האזרחים שלה, אז שהיא תספור את האזרחים הפלסטינים?"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf