הציבור הערבי מזהיר: רוצים סוף לעידן המוח'תארים

הציבור הערבי הרים אתמול דגל אדום למועמדי הרשימות הערביות, ולא, זה לא היה נפנוף בדגל של חד"ש והתנועה הקומוניסטית, אבל זה היה דגל אזהרה למועמדים שלו.

הציבור הערבי הבהיר למי שמתיימרים לייצג אותו שביכולתו להנחית מכה קשה על המפלגות הערביות ולהראות להן בקלי קלות את הדרך החוצה. למרות אחוזי ההצבעה הנמוכים מאוד עד הערב, שעות ספורות לפני סגירת הקלפיות נרשם סחף של האוכלוסייה הערבית לקלפיות. מי שעקב אחרי הרשתות החברתיות, יכול היה לחזות במתחרטות ובמתחרטים רבים שהכו על חטא ברגע האחרון, נטשו את עמדת ההחרמה והצביעו למפלגות הערביות או למרצ כדי למנוע התחזקות נוספת של גוש הימין. אבל עדיין, נשאלת השאלה, מה קרה בציבור הערבי מוכה חוק הלאום, הגזענות והריסת הבתים, ומה הביא לירידה באחוז ההצבעה (שעמד על 46 אחוז בלבד בשעות הערב)?

ובכן, בחזרה לבחירות 2015. בפני הציבור הערבי אז הונחה אלטרנטיבה למצב הקיים שקשה היה להחמיץ: אחדות. אחרי שנים של הפרדה וריצה בנפרד ופילוג רעיוני, ולאור העלאת אחוז החסימה על ידי איווט ליברמן, הרשימה המשותפת הגיחה לאוויר העולם והשיגה עבור הציבור הערבי 13 מנדטים כשהיא מתברגת במקום גבוה בכנסת כסיעה השלישית בגודלה בבית הנבחרים. הרשימה המשותפת שווקה על ידי חברי הכנסת הערבים כמגן הציבור הערבי אל מול עלייתו של הימין הקיצוני שעומד לכלות את העם הילידי, ותחושה של תקווה ריחפה באוויר. לאחר הקמת ממשלת הימין ושלל החוקים הגזעניים שחקקה – במיוחד חוק הלאום שעיגן את יהדותה של המדינה בחוק ושלל מהאזרחים הערבים כל תאבון לשינוי במעמדו לקראת שוויון אמיתי – הדבר הכניס את הציבור הערבי לדכדוך פוליטי ולחוסר אמון ביכולת המפלגות הערביות להשפיע. בנקודת זמן זו, חוק הלאום סימן את הסימפטום הראשון לירידת קרנן של המפלגות הערביות.

האחדות השברירית של המפלגות הערביות בכנסת ה-20 החלה להראות סימני התפוררות וחוסר יציבות, וסדקים ראשונים בחומת ההגנה בפני הפשיזם החלו לבצבץ. הציבור הערבי היה עד להתנהלות מכוערת של נציגיו ברשימה המשותפת כאשר הסכמי הרוטציה עמדו על הפרק. המפלגות שהרכיבו את הרשימה המשותפת עשו הכל כדי להיראות מגוחכות ולא מאוחדות כנציגיו של המיעוט הפלסטיני במדינה, ולא הגיעו להסכמות במשך חודשים רבים על יישום הסכמי הרוטציה ותחלופת חברי הכנסת ברשימה המשותפת, דם רע זרם בין כולם, וריח רע יצא החוצה מפוליטיקת הכיסאות. ציבור הבוחרים עמד מהצד, צפה, בלע את הגלולה, שתק, והמתין לחריצת גורלם של נציגיו.

עם הכרזת הבחירות בדצמבר אשתקד ופירוקה של הרשימה המשותפת, התחזקו בציבור הערבי הקולות של חוסר האמון, ורעיון החרמת הבחירות תפס מקום גבוה בשיח הפוליטי הפנים פלסטיני בישראל. בתנועה איטית אבל סוחפת, קהלים הולכים וגדלים פעלו מנגד למאמצי הפוליטיקאים לייצר מצב פוליטי חדש-ישן, ותנועת החרם הרימה את הראש וסחפה עמה ציבור הולך וגדל. לפוליטיקאים הערבים לא נותרו כלים להיאבק בתופעה, ויום הבוחר היה המבחן האמיתי.

זה נכון שבחלק גדול מיום הבחירות, הציבור הערבי עמד בהבטחתו לעצמו – די לשלטון המוח'תארים, אבל סיפור המצלמות בקלפיות ייזכר שנים רבות קדימה, והמצלמות – שלא ברור בדיוק באמת מה הייתה האסטרטגיה מאחוריהן – היו גלגל ההצלה משום-מקום עבור המפלגות הערביות. הציבור הערבי שראה הפעם פגיעה ישירה ומטלטלת בהווי שלו ובקיומו, החליט להרים את הכפפה ולמנוע את התחזקות הימין הקיצוני ובמאמץ של השעות האחרונות, רבים מבנות ובני החברה הערבית יצאו להצביע כדי למנוע כל סיכוי ממפלגות הימין להתחזק עוד. זה כנראה עבד – נמתין באמת עוד יום לתוצאות הרשמיות של מערכת בחירות מוזרה זו.

נראה שהציבור הערבי כן מאמין במנגנון של "להצביע ולהשפיע". הציבור הערבי בארץ כן מאמין בהשתתפות דמוקרטית וייצוג דמוקרטי, והראיה לכך היא הצלחתה היחסית של הרשימה המשותפת בשנת 2015. לא רק זאת – בבחירות לרשויות המקומיות, אחוזי ההשתתפות הם מהגבוהים ביותר בארץ. הציבור הערבי שמצביע בבחירות לרשויות המקומיות איננו מפחד לצאת לקלפי בבחירות הכלליות.

אך הבעיה לדעתי היא שהציבור הערבי איננו מוצא אלטרנטיבה אמיתית לנוכחות בכנסת, כזו שתציע לו מענה אמיתי לצרכיו ולחייו העכשוויים. בראש ובראשונה, הציבור הערבי מאמין על פי כל המחקרים וכל הסקרים (אחד מהם פורסם באתר זה) שיש מקום לחידוש; יש מקום לבניית שותפות ערבית יהודית; יש מקום להיאבק בהקצנה ובציורו של הציבור הערבי כגוש. כל מי שעיניו בראשו, מבין שעל מנת לייצר אלטרנטיבה לשלטון הימין גם המפלגות הערביות, גם השמאל הציוני וגם המרכז המתון חייבים להבין שיש צורך לשנות את השיח. הוא חייב להפוך לשיח שמדבר בגובה העיניים לכולם, ומתייחס בכבוד לכולם.

רק ככה, אפשר להביא לכאן שלטון חדש שמהווה אלטרנטיבה לביבי – אלטרנטיבה שתדבר גם כן למצביעי ביבי ותעביר אותם מחנה.

ואם מישהו עדיין מפקפק בדבריי, מחר (חמישי) כשיתפרסמו התוצאות הסופיות, תבדקו כמה ערבים הצביעו למפלגת מרצ, ולמעשה הצילו אותה מנפילה ומנעו את כניסת שקד, בנט (כך מסתמן) ובן גביר לכנסת.