newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לקטוף בשכר רעב: הניצול הקשה של הפועלים במושבים ובקיבוצים

ביקור במגורי העובדים ולימוד הנתונים מעלה תמונה מחרידה: מגדלי וקוטפי הפירות והירקות בישראל עובדים בשכר זעום, בתנאי מחיה קשים וללא זכויות בסיסיות. האחריות עלינו

מאת:

כותבת אורחת: נועה שאואר

נתוני קו לעובד לשנת 2015 מראים כי ממוצע השכר למהגרי עבודה בתחום החקלאות עומד על 18 שקלים לשעת עבודה. כן, האנשים שמגדלים עבורנו את הפירות והירקות מרוויחים מתחת לשכר המינימום.

מדובר בעובדים שנמצאים כאן, קרוב, במושבים ובקיבוצים בכל חלקי הארץ. הם מגיעים לכאן בחסות המדינה וננטשים. פעמים רבות הם לא מדברים את השפה ואינם מכירים את הסביבה, קשה להם יותר להתלונן, והניצול נעשה יותר נוח.

בישראל נמצאים היום כ-22,000 עובדי חקלאות מתאילנד. העובדים מגיעים במסגרת הסכם שנחתם בין ישראל לתאילנד, ונועד להסדיר את הגעתם של עובדי חקלאות לארץ. במסגרת ההסכם מתחייבת ישראל לפעול למען שמירה והגנה על זכויות העובדים: קרי זכויות שוות ככלל המועסקים בישראל, ואף מספר תוספות מתוקף קיומו של צו הרחבה בענף.

> מאיפה מגיעים הביכורים: ביקורים אצל עובדי חקלאות

עובדי חקלאות יושבים על מיטתם  בכפר ורבורג, ה-24 לאוגוסט, 2013.

עובדי חקלאות יושבים על מיטתם בכפר ורבורג, ה-24 לאוגוסט, 2013.

"קו לעובד" מפעיל קבלת קהל דו שבועית וקו חם עבור העובדים, וכן עורך ביקורי שטח תכופים. הנתונים המצטברים מפעילויות אלו מגלים תמונה מחרידה: רבים מהעובדים שפוגש צוות הארגון מדווחים על תנאי מגורים ותנאי שכר שסותרים באופן חד וחלק את שהובטח להם טרם הגיעו לישראל, ולעתים אף את אלו שנכתבו בחוזה העבודה עליו חתמו.

עובד בשכר רעב, וחייב לשלם על הבריכה של הקיבוץ

ס' עובד בחקלאות במושב בצפון הנגב ומגדל ענבים. הוא דיווח במסגרת ביקור במגורי העובדים כי מעולם לא קיבל תלושי שכר, וכי הוא מרוויח 130 ש"ח ליום עבודה בן שמונה שעות, ועוד 20 שקלים לכל שעה נוספת. ר' מההתיישבות העובדת במרכז הארץ דיווח במהלך ביקור כי הוא עובד בין 10 ל-14 שעות ביום, ומרוויח 18 ש"ח לשעת עבודה.

ס' ור' אינם יוצאי דופן. מרבית העובדים מצפון, מרכז או דרום הארץ, מדווחים על שכר בגובה 130 או 120 ש"ח ליום עבודה בן שמונה שעות בממוצע, ורבים אינם מקבלים תלושי שכר או פירוט על שכרם. זאת בעוד שכר המינימום הקבוע בחוק עומד על 25 שקלים לשעה וצפוי לעלות בחודש יולי הקרוב ל-26 ש"ח. (משכורת חודש למשרה מלאה עומדת היום על מינימום של 4650 ש"ח, וצפויה לעלות בהתאם ל-4825 ש"ח).

וכאילו לא די בכך, במושב הכנסת שהחל השבוע עתידה לעלות לאישור ועדת העבודה והרווחה הצעה שקודמה על ידי לובי החקלאים, וכוללת העלאה בגובה הניכויים המותרים משכר עובדי החקלאות. כלומר – ניכויים מהשכר בעבור מגורים והוצאות נלוות, זאת בעוד שמרבית העובדים מתגוררים בצריפים רעועים, ובתת תנאים שקצרה היריעה להרחיב עליהם כאן.

> המטפלת התקלקלה? תטיסו אותה הביתה!

עובד חקלאות יושב על מיטתו, מושב יעבץ, ה-25 לינואר, 2014. במכולה הקטנה ישנים 8 עובדים, החדרים מחולקים בעזרת בדים וארונות בגדים. השכר הממוצע לעבודים בחקלאות ביעבץ הוא 130 ש״ח ליום. העובדים סיפרו שמעולם לא ראו רופא בכל תקופת העסקתם, וכי כרטיסי קופת החולים שלהם אינם מוחזקים אצלם. (שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

עובד חקלאות יושב על מיטתו, מושב יעבץ, ה-25 לינואר, 2014. במכולה הקטנה ישנים 8 עובדים, החדרים מחולקים בעזרת בדים וארונות בגדים. השכר הממוצע לעבודים בחקלאות ביעבץ הוא 130 ש״ח ליום. העובדים סיפרו שמעולם לא ראו רופא בכל תקופת העסקתם, וכי כרטיסי קופת החולים שלהם אינם מוחזקים אצלם. (שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)

מעבר לניכויים המותרים כיום, משלמים העובדים מסים מוגדלים למדינה והוצאות על ביטוח בריאות. יש לציין כי מושבים רבים מוצאים לנכון לנכות משכר העובדים גם את מסי המושב או הקיבוץ או מסי הברכה, למרות שהעובדים עובדים שעות רבות ואינם נהנים בפועל מפעילויות המושב או מהברכה הקהילתית.

במציאות בה שכר העובדים אינו מגיע לשכר המינימום הקבוע בחוק, הפיקוח הממשלתי על העסקתם אינו בנמצא, והניכויים המותרים עתידים לגדול – מתקרב שכר העובדים בחקלאות לרצפת שכר רעב.

זו החצר האחורית של ישראל, האחריות עלינו

 על תופעות של העסקה בשכר רעב אנו שומעים השכם והערב. רבות נכתב על חברות כמו נייקי או H&M שמעסיקות עובדים בשכר רעב במדינות הדרום הגלובלי, כדי לייצר למדינות המערב בגדים ונעליים. לא פעם נקרא הציבור לחרם צרכני על חברות אלו ואחרות על מנת להפעיל לחצים לקידום שכר הוגן ותנאי עבודה סבירים לאותם עובדים מוחלשים.

אי תשלום שכר המינימום לא מתרחש בארץ רחוקה, אלא אצלנו בחברה הישראלית. בחצר האחורית מתקיימת הפרת שכר קבועה לאותם אנשים שמגדלים עבורנו בחום הקשה ובחורף הקר את הירקות והפירות. זהו לא סיפור של חדשות חוץ – זה קורה פה. אל לנו כחברה להסכים לכך שיחיו בינינו אנשים שניתן לנצלם בכזו קלות, ואל לנו להסכים לאכול פירות וירקות שגודלו ונקטפו על ידי בני אדם העובדים בשכר רעב.

את זעקתנו על ניצול עובדים מתמשך יש להשמיע גם כאשר מדובר במהגרי עבודה, שקל כפליים להפוך לשקופים; זעקה אל מול מדיניות ממשלתית של תת אכיפה בענף החקלאות והפקרת העובדים, וזעקה צרכנית אל מול תאגידים המשתפים פעולה גם עם חקלאים נצלנים, ומוכרים לנו פירות וירקות שנקטפו תוך ניצול קשה.

נועה שאואר היא רכזת תחום חקלאות בעמותת "קו לעובד"

> אנשים נעלמים ולאיש לא אכפת: מי מפקיר את עובדי הבניין בישראל?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf