newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כך נרתמו תושבי ירוחם למען הקמת בי"ס בכפר הלא מוכר

הקמת ביה"ס היסודי בכפר רח'מה אושרה כבר לפני שנתיים וחצי, אך עדיין לא יצאה לפועל. הסיבה: השטח עליו אושרה התכנית נמצא בשטח אש. בעוד הגורמים התכנוניים, המוניציפאליים והביטחוניים מגלגלים ביניהם אחריות, תושבי רח'מה וירוחם מעבירים שיעור באחוות שכנים ובסולידריות

מאת:

הכניסה לכפר רח׳מה היא מכביש עפר ללא שלט, סימן, או ירידה מסודרת מהכביש המהיר. רח'מה הוא ישוב בדואי לא מוכר צפונית-מזרחית לירוחם, המונה כ-1500 איש, 55 אחוזים מתוכם בני 16 ומטה – כולם זכאי חינוך חובה. ביום רביעי שעבר התקיים בכפר אירוע, בדרישה לפתוח במקום בית ספר יסודי כבר בשנת הלימודים הקרובה.

הקמת בית הספר אושרה כבר לפני שנתיים וחצי על ידי כל הגורמים התכנוניים הרלוונטים, אך עדיין לא יצאה לפועל. כיום נוסעים התלמידים כשלושים קילומטרים עד לבתי הספר בכפרים ואדי אל נעם ובקסר א-סיר. רשות הבדואים, מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון מעכבים את פתיחת בית הספר מהסיבה שרשמית השטח, אליו הועברו התושבים לפני שישים שנה על ידי המדינה, הוא שטח אש, למרות שמעולם לא התקיימו בו אימונים צבאיים.

שיעור בסולידריות ואחוות שכנים. אירוע תמיכה בהקמת בית הספר בכפר הלא מוכר רח'מה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

לשם שינוי, היהודים מביאים את הכיבוד

לכבוד אירוע הסולידריות, התושבים תלו שלט עם שם הכפר לטובות האורחים. בכניסה אני פוגש את נאסר, תושב הכפר, שמספר על החששות שלו ושל יתר התושבים מהנסיעה הארוכה שהילדים צריכים לעבור כיום בדרך לבית הספר. ״עם יד על הלב, כל הורה כאן דואג מהנסיעה הזאת, חצי שעה לכל כיוון״. לקראת השעה חמש מתחילים להגיע עשרות רכבים לשטח הריק בו אמור לקום בית הספר. רק כשהאירוע מתחיל ולמעלה ממאה חמישים תושבים מירוחם מגיעים, אני מתחיל להבין את הייחוד של המקום.

פעילי ״מרקם אזורי״, קבוצת פעילים מקומיים מירוחם, מביאים איתם מחצלות, אוכל, שתיה והפעלות לילדים: סדנת בועות סבון, עפיפונים ורובוטיקה. זה אולי אחד האירועים היחידים בכפר בדואי בהם נכחתי שבו היהודים הם אלה שמביאים את הכיבוד. בעוד בין לא מעט ישובים קיים ״דו קיום״ בו היהודים קונים, מארחים ואוכלים אצל שכניהם הערבים, כאן המצב שונה בתכלית. ביום-יום הבדואים הם אלה המגיעים לירוחם ומשתמשים בשירותים של הישוב הסמוך, שלא קיימים אצלם בכפר, כגון קניות, קופת חולים ובנקאות. התושבים היהודים מצידם מגיעים לכפר כדי להביע סולידריות ולהיאבק ביחד עם התושבים, מראה נדיר בנגב ובארץ בכלל.

כשאני שואל את התומכים היהודים וגם את תושבי הכפר כיצד שיתוף הפעולה הזה נוצר, כולם עונים בטבעיות ״אנחנו שכנים, ברור שנעזור אחד לשני״, כמעט מתפלאים על השאלה, למרות שהם ערים למצב במקומות אחרים בארץ בהם ההסתה והגזענות פורחות.

״יש פה קבוצה של תושבים מאוד מיוחדת, ׳מרקם אזורי׳, שפועלת הרבה שנים, זה כבר עבר לילדים שלהם, אני תולה את ההצלחה הזו בהם״, אמרה ל״שיחה מקומית״ טלי אוחנה, יו״ר מועצת ירוחם שהגיעה לאירוע. בנאום קצר שנשאה היא התחייבה לקדם את הקמת בית הספר, ולדרוש תשובות ממשרד הביטחון. לדבריה ״יש תקציב, מחר אפשר להוריד קרוואנים, הדבר היחיד הוא הסוגיה המשפטית שהשטח הנוכחי הוא שטח אש. נמשיך לפעול כדי לקבל היתר בניה רשמי וחוקי שיאפשר את הקמת בית ספר״.

שיתוף פעולה נדיר. טלי אוחנה, יו״ר מועצת ירוחם, עם השיח' זאנון (אורן זיו / אקטיבסטילס)

להפריד את סוגיית החינוך משאלת ההכרה

״לא משנה אם אתה שמאלני או ימני, הרצון הוא שבית הספר ייבנה״, אומרת נילי אהרון, חברת מועצה מטעם הליכוד שהגיעה לאירוע. אהרון אינה חברה בקואליציה של אוחנה, ונמצאת כיום באופוזיציה. ״כשיש בית ספר זה מונע אלימות, זה הכי אידיאולוגי שיש. חינוך מפחית עוני, שבמקרים קיצוניים מוביל לטרור״. אהרון, כמו תושבי הכפר, מבקשת להפריד את סוגיית החינוך מסוגיית הקרקע וההכרה, אך בניגוד אליהם היא טוענת ״אין להם תביעת בעלות פה״. יש לציין כי חלק מתושבי הכפר התגוררו בשטח הכפר עוד לפני הקמת המדינה, אך רוב התושבים הועברו אל המקום הנוכחי על ידי הרשויות בשנות החמישים והשישים, אחרי שנאלצו לעזוב את אדמותיהם ההיסטוריות באזור הר הנגב ומצפה רמון.

לאחר מאבק ארוך של תושבי הכפר והשותפים מ״מרקם אזורי״, אישרו הוועדה הארצית לתכנון בשנת 2016, ולאחר מכן ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) בשנת 2017, את הקמתו של מרכז שירותים חיוניים בכפר, שיכלול גם בית ספר יסודי. האישורים התקבלו בנפרד מכל סוגיה אחרת של הכרה בכפר או מתן תשתיות בסיסיות כמו מים זורמים, ביוב או חשמל, שכיום אינם קיימים בישוב.

בסיפור שלפינינו מעורבים גורמים שלטוניים רבים: הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב (רשות הבדואים), משרד הביטחון, רשות מקרקעי ישראל (רמ״י), מועצת ירוחם, ומועצת נווה מדבר – האחראית על החינוך בכפרים הבדואים הלא מוכרים באזור, למרות שהכפר נמצא בשטח המוניציפלי של ירוחם.

כנגד כל הסיכויים, התושבים הצליחו לשכנע את כל הגורמים בנחיצות בית הספר וקיבלו את האישור המיוחל. אך למרות ההחלטה הנדירה, הקמת בית הספר עומדת בפני לא מעט מכשולים, כגון הקצאת קרקע על ידי רמ״י (רשות מקרקעי ישראל) ולאחר מכן אישורי בניה. מכשול נוסף הוא, כאמור, שהשטח המיועד להקמת בתי הספר, נמצא בשולי שטח אש.

השטח שבו אושר להקים את בית הספר הוא באחריות מועצת ירוחם, בגבול שטח האש 500. אך כעת, רשות הבדואים ורשות מקרקעי ישראל טוענות שעל מערכת הביטחון לאשר את הקמת בית הספר, מכיוון שמדובר בשטח האש, וכי במקביל, על הרשות המקומית או גורמים אחרים לקחת על אחריותם את פינוי הנפלים או התחמושת.

בביקור במקום לא היה קשה להבחין שלא מדבור בשטח אימונים פעיל, אלא בשטח המשמש לחקלאות עונתית שנמצא כחצי קילומטר מהכביש הראשי 204 המחבר את ירוחם לדימונה. על פי עדויות התושבים, בשישים השנים האחרונות מאז הועברו למקום על ידי המדינה לא התקיימו אימונים במקום. בשנת 2017, הסיירת הירוקה בעצמה הגיעה לשטח כדי לחרוש ולהרוס גידולים חקלאיים, שבכל עונה נשתלים במקום.

״לא משנה אם אתה שמאלני או ימני, הרצון הוא שבית הספר ייבנה״. נילי אהרון, חברת מועצת ירוחם מטעם הליכוד באירוע הסולידריות בכפר רח'מה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"חשש לשיקולים זרים"

בתגובה לפנייתנו, מרשות מקרקעי ישראל ורשות הבדואים נמסר שהעיכוב נובע מהמיקום של בית הספר בתוך שטח האש, ושלא מתוכננת הכרה בישוב כולו. הם ממליצים לשקול הקמה של בית הספר במקום אחר – למרות שהמקום שנבחר ואושר בעדות התכנון הוא בריכוז העיקרי של הכפר, ומרוחק רק מאות מטרים מהכביש הראשי.

בכפר רח'מה לומדים כיום 322 ילדים בכיתות א' עד ח' בשני בתי ספר בכפרים מרוחקים. במכתב ששלחו באמצעות עו״ד נטע עמר לרשות הבדואים ולגורמים נוספים ב-11 ביוני, דורשים תושבי הכפר ופעילי ״מרקם אזורי״ להפסיק את עיכוב והכשלת ההקמה של בית הספר היסודי בכפר. כדי לאפשר את הקמתו, יש לגרוע את השטח המיועד להקמת בית הספר משטח האש, ולאשר את הבקשה של המועצה המקומית ירוחם להקצאת קרקע לצרכי ציבור.

בתגובה למכתב ששלחה עו״ד עמר, יאיר מעיין, מנכ״ל רשות הבדואים שיגר מכתב בו הוא דוחה את הטענות בתקיפות. ״מכתבך המחוצף, המאיים והמשתלח באופן פרוע וללא בסיס עובדתי, רחוק מהאמת״. בהמשך מכתבו, מעיין מצהיר שהרשות נתנה את הסכמתה להקמת בית הספר: ״בפגישה שהתקיימה עם מנהל מחוז דרום במשרד החינוך ולבקשת מועצת נווה מדבר, רשות הבדואים הביעה את הסכמתה לבקשת המחוז להקים בית ספר זמני במקום. כך גם הודעתי לראש מועצת ירוחם ולראש מועצת נווה מדבר״.

הצהרה זו היא שינוי מסוים בעמדה של הרשות, ויכולה לשפוך אור על הסיבות לכך שבית הספר עדיין לא קם. במייל ששלח מעיין בתגובה לפניה של פעילים ב״מרקם אזורי״ יום לפני שעו״ד עמר שלחה את מכתבה, הוא כותב כי הרשות ״לא מתנגדת להקמת בית ספר זמני״, אך סבורה כי ״צריך למצוא איזור מתאים שאינו בשטח האש״. גם בתגובה המשותפת לרשות ולרמ״י שניתנה לבקשת ״שיחה מקומית״ נטען שהעיכובים בהקמת בית הספר נובעים מכך המיקום שנבחר הוא בשטח האש, מיקום שכאמור אושר על ידי ועדות התכנון. ״הליך העברת שטח אש לשטח אזרחי הינו ממושך ולוקח מספר שנים ויגרום לעיכוב בהקמת בית הספר. לכן הוצע למועצה לבחון מיקום אחר מחוץ לשטח האש שיאפשר הקמת בית הספר בלוז קצר משמעותית״, נאמר בתגובה שנשלחה אלינו.

״אני בכלל ירושלמי במקור, אני לא ממקם את עצמי לא ימין או שמאל, אבל ברמה המקומית זה דבר שהוא מתבקש, תושבי רח׳מה הם חלק מהאזור, מתוואי הפנים של ירוחם, זה חלק מהסיפור ותמיד יהיה״

התושבים והפעילים איתם שוחחתי מתעקשים שמדובר בעיכוב מכוון, שנועד להכשיל כל מהלך שמקדם הקמת תשתיות בכפר, מכיוון שמדובר בצעד לקראת הכרה. ״אומרים לנו ׳אם אני חותם על קרוואן אחד, אני חותם על הישוב כולו׳, אבל אנחנו לא קושרים בין המאבק להכרה בכפר לדרישה להקים בית ספר, אנחנו רוצים שלילדים שלנו היה איפה ללמוד״, אומר השיח׳ עודה זאנון, יו"ר ועד הכפר, ששירת שלושים שנה כגשש בצבא.

״בממשלה הנוכחית אי אפשר לקדם הכרה, הפרדנו את שני המאבקים״, מוסיפה יעל אגמון, פעילה ב״מרקם אזורי״. מבעד לסבך הבירוקרטי בין הגורמים השונים ברור דבר אחד- הקמת בית הספר אושרה בכל הוועדות, וכעת יש מי שבוחרים לעכב את הקמתו.

״פורמלית רשות הבדואים לא מתנגדת, אך היא נמנעת להגיד באופן מפורש שהתנגדות להקמת היושב לא מהווה מחסום לאישור לבקשת להקצאת הקרקע על ידי רשות מקרקעי ישראל לטובת בית היסודי״, אומרת עו״ד נטע עמר, המייצגת את התושבים. ״ההימנעות הזאת, לאור ההפניה של רשות מקרקעי ישראל לעמדת הרשות להסדרה, מעלה חשש לשיקולים זרים ולעיכוב לא הוגן של הקמת בית הספר בגלל עמדה עקרונית נגד הקמת ישוב״. עמר מבקשת להזכיר שהמועצה הארצית לתכנון ובניה אישרה את הקמת מרכז שירותים חיוניים בנפרד מכל סוגיה של הקמת הישוב בגלל ״הדחיפות והצרכים האנושיים והסביבתיים של הקהילה שחיה שם עשרות שנים״.

התכנית אושרה כבר לפני שנתיים וחצי אך טרם יצאה לפועל. זאנון ואוחנה באירוע הסולידריות להקמת בית הספר היסודי ברח'מה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מי יפנה את הנפלים?

בעוד משרד הביטחון לא סיפק תשובה רשמית לבקשה לגרוע את השטח המיועד לבית הספר משטח האש, ראשת מועצת ירוחם טלי אוחנה אמרה ל״שיחה מקומית״ שבמשרד דרשו מהם לקחת אחריות על פינוי של נפלים ותחמושת מהשטח, והודיעו שעד אז לא יהיה ניתן להקצות את השטח. מדובר בתהליך ארוך ויקר מאוד, שבמקרים דומים עלה מיליוני שקלים ונמשך כשלוש שנים.

״לצערנו אנחנו לא מצליחים לפתור את הבעיה שמדובר בשטח אש, למרות שכולנו רואים שגרים כאן עשרות שנים, כך שהסיכוי שיש פה איזושהי בעייתיות היא לא גדולה״, אומרת אוחנה בזמן ביקורה בכפר. ״נדרשת שותפות גדולה של כל משרדי הממשלה״.

אלא שזה רחוק מאוד מהמציאות. מדובר צה״ל נמסר ל״שיחה מקומית״ שגבולות שטח האש לא עודכנו, מכיוון שלא מקודמת תוכנית של רשות הבדואים להקמת ישוב במקום. במילים אחרות, מכיוון שאין הכרה, בצבא ובמשרד הביטחון יתקשו לשנות את תוואי שטח האש, מה שמספק חיזוק לטענת התושבים לגבי הקשר בין חוסר הרצון הכללי להכיר בישוב, לעיכובים בהקמת בית הספר.

מנכ״ל רשות הבדואים יאיר מעיין מסר בתגובה כי ״משרד הביטחון נתן הסכמה עקרונית להקמת בית הספר בשטח האש עם מגבלות שונות״. אך עיון בפרוטוקול הוועדה הארצית לתכנון משנת 2016 מגלה כי לא מוזכר שם המונח מגבלות, אלא נעשה שימוש במילה תיאום: ״הקמת מבנים אלה בשטח בטחוני יידרש לתיאום עם מערכת הביטחון״. לפי עו״ד עמר, אותו תיאום הוא עניין טכני ועל רשות הבדואים ומנהל מקרקעי ישראל היה לפעול לקיימו בעצמם, ״בהיות הרשות להסדרה הגוף המוסמך לקיים משא ומתן אף בשם מנהל מקרקעי ישראל״.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה המליצה לממשלה ביולי 2014 על הכרה בישוב, אך מאז רשות הבדואים הממשלה לא קידמו את הנושא. שיח׳ הכפר, עודה זאנון, נזכר בשרים וחברי הכנסת השונים שהגיעו לבקר לפני הבחירות. ״חברת המועצה נילי אהרון הביאה לפה את איוב קרא וישראל כץ, כולם אומרים שהם יקדמו את בית הספר. השאלה היא למה לא מקדמים פה הכרה? שבט שרוצה הסדר למה לא עוזרים לו לקדם את זה?״

על שיתוף הפעולה ההדוק עם השכנים בירוחם הוא אומר: ״כשהביאו את המרוקאים לירוחם, הם ראו רק בדואים. היחסים טובים מאוד, אנחנו חיים במדבר ביחד. זה דבר נהדר בזמן שאנחנו רואים מה קורה במקומות אחרים״.

"הקשר קיים הרבה שנים והוא מבוסס על דברים יום יומיים״, אומר דביר ורשבסקי, שמעביר מדי שבוע בערבית רהוטה סדנאות רובוטיקה לתלמידים בכפר. הוא מנסה להסביר את סוד הקסם של היחסים בין שני הישובים. ״נפגשים במרכז מסחרי, יושבים בית קפה ומתוך זה צומחות יוזמות״, הוא מעיד. ״אני בכלל ירושלמי במקור, אני לא ממקם את עצמי לא בימין ולא בשמאל, אבל ברמה המקומית זה דבר שהוא מתבקש, תושבי רח׳מה הם חלק מהאזור, מתוואי הפנים של ירוחם, זה חלק מהסיפור ותמיד יהיה״.

״אני לא מכיר ישוב שיש לו כזה דו קיום, שמבלים ביחד. זה מעודד מאוד, אני שומר עליו בשיניים״, מספר לי סולימאן, תושב הכפר ומחנך במקצועו. גם תושבים אחרים מהכפר מספרים בגאווה על פעילותם, בהתנדבות, בכוחות ההצלה המקומיים, ומציגים שלל תמונות מימי הכשרה משותפים עם תושבים בירוחם. כולם מבקשים להיאבק בתדמית של הבדואים בתור ״פושעים״, ומדגישים שוב ושוב את העובדה שהם עובדים קשה כדי שאף אחד מהכפר לא יעשה משהו שעלול לפגוע בתדמית של כל הכפר.

הכפר הלא מוכר רח'מה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

***

מדובר צה״ל  נמסר:

״פזורת רח'מה נמצאת בשולי שטח אש 500. במסגרת דיונים שהתקיימו בעבר עם הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, הועברה עמדת מעהב"ט לנושא. נכון לימים אלו ועל פי עדכון שהתקבל מהרשות, לא מקודמת תכנית להקמת הישוב ועל כן טרם עודכנו גבולות שטח האש. עם זאת, על מנת לאפשר את פיתוח התשתיות ההכרחיות לחינוך הילדים בפזורת רחמ'ה, בחן ואישר צה"ל את הקמת בית הספר בכפוף לזיכוי השטח ובהסרת הסיכון לפגיעה בחיי אדם.״

מרשות מקרקעי ישראל (רמ״י) ומרשות הבדואים נמסר:

״רשות הבדואים הודיעה בשם המדינה כבר לפני 3 שנים לתושבי רחמה כי לא יוקם עבורם יישוב חדש במקום והסדרתם תתבצע באחד הישובים האחרים. אף על פי כן ולפנים משורת הדין, הרשות ומשרד החינוך החליטו להקים בית ספר ברחמה. הקמת בית הספר במיקום הנוכחי מתעכבת כי המיקום שנבחר הוא בתוך שטח אש!

אין כל אמת בטענת התושבים שיש עיכוב מכוון בהקמת בית הספר. הליך העברת שטח אש לשטח אזרחי הינו ממושך ולוקח מספר שנים ויגרום לעיכוב בהקמת בית הספר. לכן הוצע למועצה לבחון מיקום אחר מחוץ לשטח האש שיאפשר הקמת בית הספר בלוז קצר משמעותית".

יאיר מעיין, מנכ״ל רשות הבדואים מסר בתגובה:

״אין לנו מניעה לגבי מיקום בית הספר כדי לזרז את הקמתו, עדיף לא למקם בשטח האש. משרד הביטחון נתן הסכמה עקרונית להקמת בית הספר בשטח האש עם מגבלות שונות.

רשות הבדואים לא עוסקת בהקמת בית הספר. הקמת בית הספר היא באחריות מועצת נווה מדבר והיא פועלת מול הגופים השונים״.

ממועצת נווה מדבר האחראית על תחום החינוך בכפר רח׳מה וממשרד החינוך לא התקבלה תגובה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf