newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חינוך מגדרי בבית הספר: ככה עושות את זה נכון

בית הספר מנציח את ההבניות המגדריות – אך יכול גם להיות המקום שבו הן ישתנו. כדי שזה יקרה צריך לוותר על גישת ה"מודלים לחיקוי" ולהתמקד בהשתלמויות למורים. הגישה הזאת כבר הצליחה להעלות את שיעור הבנות שמסיימות בגרות במתמטיקה ומחשבים

מאת:

רק אתמול הם עברו בהתרגשות בשערי בית הספר עם מחברות חדשות וריקות, וחזרו הביתה עם כמה מילים כתובות ומערכת שעות. אבל חלק מהשיעורים החשובים ביותר שילמדו במערכת החינוך אינם נמצאים במערכת השעות הזאת – בעיקר אותם שיעורים שמלמדים אותם על עצמם ועל הסובב אותם.

היתדות לתפישות החברתיות על בנים ובנות ננעצות כבר בגיל הרך. הגדרות שנוצרות סביב כל קבוצה לא רק מפלגות בין המגדרים, אלא גם חוצצות בין הילד.ה לבין אפשרויות לפעולה ולרכישת ידע בעולם. מערכת החינוך היא המסגרת העיקרית שבה מבנים הילדים את זהותם מול קבוצת השווים להם, ויש לה חלק מהותי בשימור הגבלות המגדר – או חתירה תחתיהן, לצד הבית, התקשורת והתרבות.

הנצחת הגבלות המגדר והטמעתן מתבצעות בכמה רבדים במקביל. רובד ראשון של הטמעה כזאת נמצא בתוכני הלימוד עצמם. שם אפשר למצוא תכנים מפורשים המתבססים על סטריאוטיפים מגדריים – כמו מטלת חיבור שבה התבקשו התלמידים לפנות לאמהות קרייריסטיות ולהסביר להן את חשיבות הבישול לילדיהן; הדרה של נרטיבים של נשים מתוכניות הלימודים – למשל, בתוכנית הלימודים לבגרות בספרות; וייצוג חסר וסטראוטיפי בספרי לימוד.

מי קבע שכיתה היא הקבוצה היחידה שבה ניתן ללמוד בבית ספר? תלמידות כיתה א' בבית ספר בגבעתיים (מרים אלסטר / פלאש 90)

בנים ובנות מוכוונים למקצועות לימודים שונים. תלמידות כיתה א' בגבעתיים (מרים אלסטר/פלאש90)

הרובד השני והחמקמק יותר נמצא בהתנהלות של הצוות החינוכי – הענקת מידה שונה של לגיטימציה לתגובות רגשיות של בנים ובנות; עידוד רב יותר של בנים להצלחה לצד ציפיות נמוכות יותר מבנות; והכוונת בנים ובנות למקצועות לימודים שונים. להתנהלויות השקופות לכאורה האלה יש תוצאות בולטות ורבות השפעה, כמו למשל יצירת רתיעה מלימודי מדעים אצל בנות, שמשפיעה ישירות על הקריירות העתידיות שלהן.

רובד ראשון: "לומדים שלנשים אין מה לומר"

86% מהיצירות בתוכנית הלימוד בספרות נכתבו בידי גברים. משרד החינוך טוען כי הסיבה היא שברוב התקופות הושתק הקול הנשי, ולמעשה כמעט לא היתה כתיבה נשית לפני שנות ה-50. עם זאת, ניתן לראות כי גם בתקופות מאוחרות יותר הקול הנשי נעדר מהתוכנית.

בקטגוריה "מחזה ישראלי", למשל, שהטקסט המוקדם ביותר בה הוא מ-1963, רק מחזה אחד מעשרת המחזות המוצעים נכתב על ידי אישה. בקטגוריה המקבילה "מחזה מתורגם" לא נמצאה אפילו מחזאית אחת לרפואה. בנובלות העבריות המצב מעט יותר טוב – עם 3 מחברות מתוך 12. אך גם כאן אנחנו נותרים אור לגויים, שכן המשרד לא מצא אפילו נובלה מתורגמת אחת שכתבה אישה שראויה להיכלל בתוכנית.

חלוקה כזאת של תוכני הלימוד מעבירה לתלמידים מסר חד משמעי לגבי חשיבות הקול הנשי. לדברי גל הרמט, מרצה לחינוך ומגדר ומנהלת הדף הממגדרת, "גברים לומדים שלנשים אין מה לומר, שהן לגמרי שקופות והן דמויות משנה בסיפור של גברים. בנים לומדים שבנות לא חשובות. וגם בנות לומדות שהן לא חשובות – שאם יש משהו חשוב לומר הוא צריך להיאמר על ידי גבר, וכדי שהן יאמרו משהו הן צריכות להיות סימון דה בובואר או מארי קירי ולא אמא שלהן או סבתא שלהן. זה לא רק שהאישה היא האחר של הגבר. זה גרוע יותר – היא האחר של עצמה".

גל הרמט, מרצה לחינוך ומגדר (צילום: אוגוסטין נוקולצ׳קו)

"האישה היא גם האחר של עצמה". גל הרמט, מרצה לחינוך ומגדר (צילום: אוגוסטין נוקולצ׳קו)

לדברי הרמט, "אני חושבת שחייב להיות ייצוג של נשים, אבל לא רק של נשים גנריות, אלא גם של הצטלבויות זהות של נשים ממגוון קבוצות אתניות, תפישות עולם ומעמדות חברתיים – גם כדי שבנות יוכלו למצוא את עצמן בטקסטים, אבל גם כדי שילמדו להזדהות עם אנשים שונים מהן.

"הדבר הכי גרוע שניתן ללמוד במגדר זה לקחת פרויקטים של מארי קירי או נשים גיבורות יוצאות דופן. העיסוק בשבירת תקרת הזכוכית 100 שנים אחרי שהיא נשברה הוא בעייתי. הוא מציג נשים, בטח נשים שהן לא אשכנזיות ממעמד גבוה, כיחידות סגולה שהצליחו – במקום להציג נורמה שבה נשים מצליחות".

הרמט טוענת כי "אנחנו צריכות מגוון רחב של נשים בספרי לימוד שהן סופר מוצלחות ומדהימות, שהן נכשלות ומנוולות, שהן מצחיקות, ובעיקר הרוב נשים בינוניות – כמו הייצוג של גברים. בנים רגילים לראות גברים בינוניים בעמדות מפתח. כשרואים אישה, היא צריכה להיות הכי טובה, הכי מוצלחת, הכי הכי. אני חושבת שצריך ללמד ילדות שהן לא צריכות להיות הכי הכי כדי שייראו אותן, ושהן יכולות להיות גיבורות גם בתור מורות ועובדות סוציאליות ורופאות משפחה וגננות. הן לא חייבות להיות הכי מוצלחות – הן טובות דיין כמו שהן".

רובד שני: תחושת מסוגלות נמוכה

לא רק ספרי הלימוד אחראים על הטמעת סטריאוטיפים מגדריים. גם אופני ההוראה והתנהלות המורה עם ומול התלמידים מייצרים – באופן שקוף ולעתים אף לא מודע – הבניות מגדריות במרחב הכיתתי.

"הדבר הכי אקוטי זה המסרים הגלויים והסמויים שמקבלים ילדים וילדות לגבי מה זה נשיות וגבריות. זה מתחיל עוד לפני הלידה, באולטרסאונד, וממשיך כל החיים. מערכת החינוך היא חלק מהחברה, מבחינת זה שגם אנחנו מגיעות עם התפישות החברתיות שלנו לתוך העבודה", אומרת אושרה שייב-לרר, הממונה על היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך. היחידה פועלת לקידום שוויון מגדרי במשרד החינוך בכל הרבדים, החל משינוי תפישות עולם מגדריות כבר בגיל הרך, דרך פיקוח על ספרי הלימוד ועד פיתוח תוכניות לימודים ופיתוח מקצועי של המורות לעבר הוראה רגישת מגדר.

אושרה שייב-לרר, הממונה על היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך (צילום: ענבל רז)

"עשינו שינוי בכל התפישה של חינוך מיני". אושרה שייב-לרר, הממונה על היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך (צילום: ענבל רז)

שייב-לרר מסבירה כי "היחידה לשוויון בין המינים היא יחידה שמתכללת את כל פעילויות המשרד בנוגע לשוויון מגדרי. זאת אומרת שיש דברים שאנחנו עושים בעצמנו, אבל מרבית העבודה שלנו היא בעצם ייעוץ ופעילות יחד עם יחידות אחרות. גם בבית ספר שלא עובד מולנו יהיו תכנים מגדריים בתוכניות החובה.

"בשנים האחרונות עשינו שינוי בכל התפישה של חינוך מיני – שמיניות וזוגיות מתממשים על רקע של תפישות מגדריות ובהשפעה של הסביבה, ושפגיעות מיניות לא תמיד יבואו על רקע של פתולוגיה אישית, אלא גם במקרים רבים על רקע של תפישות מגדריות שגויות של מה התפקיד של גברים ומה התפקיד של נשים. אם ניקח מקרים של מין מרובה משתתפים, כמו שהיו לאחרונה באקטואליה, זאת לאו דווקא פתולוגיה אישית – זאת תפישה של מהי מיניות של גברים ומהי מיניות של נשים. אנחנו באים מתוך תפישה של מיניות בריאה ושל בחירה".

שייב-לרר מדגישה כי "חינוך מגדרי זאת דיסציפלינה. זה משהו שצריך ללמוד אותו. יש פרקטיקות שנשמעות טוב אבל לא עובדות במציאות, כמו העניין של דמויות מעוררות השראה. מהבטן נראה לכולנו שאם נראה לתלמידות נשים שהצליחו, הן יבינו מזה שגם הן יכולות. אבל מחקרים מראים שבמקרים רבים משיגים תוצאה הפוכה, כי בדרך כלל מביאים דמויות שרחוקות מאוד מעולמן של הילדות – בגיל, במצב הסוציואקונומי, באתניות, בתחומי העניין, דבר שיוצר ניכור וגם פחד.

שייב-לרר: "יש פרקטיקות שנשמעות טוב אבל לא עובדות במציאות, כמו העניין של דמויות מעוררות השראה. מחקרים מראים שבמקרים רבים זה לא עובד, כי מביאים דמויות שרחוקות מאוד מעולמן של הילדות"

"אם אנחנו יודעים מראש שמה שמרתיע נשים מלפרוץ קדימה הוא תחושת מסוגלות נמוכה על רקע החינוך שאנחנו מקבלות, כשאנחנו מציבים מודל לחיקוי שהוא רחוק מהילדה, היא מסתכלת ואומרת 'אני בחיים לא אגיע לשם'. חינוך זה חזון ופרקטיקות. לא מספיק לבוא עם חזון, צריך לראות איך זה מיתרגם לפעילות בכיתה – איך אני מדברת, איך אני מתנהגת, איך אני יוצרת את הסביבה החינוכית המתאימה, אילו גירויים אני מעוררת ובאילו אסטרטגיות הוראה אני משתמשת".

לתת כלים להתנגדות

אז איך הופכים את הלמידה ליותר רגישת מגדר? לדברי שייב-לרר, "אנחנו מעבירים השתלמויות מיוחדות שעוסקות במגדר, ויש השתלמויות דיסציפלינריות שבהן מוטמעת חשיבה מגדרית – למשל למורים למתמטיקה מדעים וטכנולוגיה, שיקבלו בתוך ההשתלמות הרגילה גם יחידה שעוסקת בחינוך רגיש מגדר".

שייב-לרר מציינת כי "במדעים וטכנולוגיה, בגלל שהמודעות בציבור מאוד גדולה, העלינו בעבודה משותפת עם הפיקוח על הוראת המתמטיקה והמדעים את שיעור הבנות שמסיימות מתמטיקה 5 יחידות ל-49%. זה נעשה בתקופה שבה סך כל התלמידים שמסיימים מתמטיקה עלה, ובכל זאת הצלחנו. במחשבים הכפלנו את שיעור הבנות שניגשו לבחינת הבגרות מ-16% ל-32% בשלוש שנים".

לדבריה, "אנחנו מלמדים את המורות והמורים הוראה רגישת מגדר, איך ללמד את הילדים והילדות בצורה שמתאימה להם. בהכללה, אצל בנות הלמידה צריכה להיות מבוססת הבנה, ובנים לומדים טוב יותר לפי תבניות, משוואות שלתוכן הם מציבים. בנים מכוונים יותר לתחרותיות ועבודה אינדיבידואלית, ובנות לעבודה יותר שיתופית. כשאני מגוונת את אסטרטגיות ההוראה שלי, אני בעצם נותנת מענה לכל הכיתה – גם לאלה שלומדים כך וגם לאלה שלומדים אחרת, בלי תלות במגדר שלהם".

איך הורים ומורים יכולים לקדם לימודי מגדר בבית הספר? 

"אני רואה שבמקומות שההורים דורשים חינוך מגדרי יש יותר עבודה מולנו. כל בית ספר מנסה גם לתת את תוכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך וגם לצבוע את בית הספר בצבעים שמותאמים לאוכלוסייה ולצרכים שלה, במסגרת הגמישות הפדגוגית. בית ספר שבו להורים יש מודעות ושההורים חושבים שזה חשוב, משם יפנו אלינו יותר ויבקשו את התוכניות שלנו. בתי ספר שרוצים להרחיב את נושא המגדר בשיעורים ייעודיים פונים אלינו ומקבלים שעות תקן להוראה, השתלמות והדרכה לאורך השנה", אומרת שייב-לרר.

לדברי גל הרמט, "העיסוק בתלבושת האחידה ובאורך המכנסיים מראה לתלמידות שמה שנשאר מהן זה טוסיק, וזה מה שחשוב. אלה שיעורי המגדר שילדות מקבלות בבית הספר – הן פחות חשובות, אין להן קול, והגוף שלהן בעייתי וצריך להסתיר אותו. ילדים וילדות חייבים ללמוד מגדר באופן שיאפשר להם להבין את יחסי הכוח והדינמיקות של המגדר – איך הם מתקשרים לאופנים שבהם אנחנו פותרות קונפליקטים ומתנהלות בעולם הניהול, הפיננסים, התקשורת, ועולם העבודה בכלל. זה מכין אותם לעולם האמיתי, שבו המגדר משחק תפקיד מאוד מהותי".

למידה של תפקידי מגדר מתבצעת כל הזמן – גם בבית, אבל גם בטלוויזיה, בגן השעשועים ובקניון. ילדים וילדות לומדים כל הזמן מה גבולות ההתנהגות המצופים מהם, והרבה מהם מתקשים או לפחות מבצעים ויתורים קשים כדי להתאים את עצמם למסגרות שמציבים להם. הילד שרוצה לבכות, הילדה שרוצה לשחק כדורגל, והילד.ה שרוצה שלא יחליטו בשביל.ה אם ואם בכלל להיות ילד או ילדה. אל מול עולם שמפציץ אותם במסרים מגדריים, לא מספיק לתת מסרים הפוכים וסותרים – צריך גם לתת להם כלים להתנגדות.

רחלי סעיד היא כותבת, עורכת, מתרגמת ואקטיביסטית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf