newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"תשחק בכל דבר, לא בזין של אבא שלך", שב"כ מאיים על פעילים בנגב

סוכני שב"כ פשטו בשבוע האחרון על בתיהם של צעירים בדואים, פעילים פוליטים ועובדי ארגוני זכויות אדם, וזימנו אותם ל"בירור". בשיחות ידידותיות הסבירו להם הסוכנים למה כדאי להם לעבוד עם השב"כ, והפחידו אותם כדי שיחדלו מפעילות פוליטית. הגזר: נעזור לכם כלכלית. המקל: אנחנו עוקבים אחריכם ומכירים פרטים עליכם ועל משפחתכם

מאת:

יום שני, קצת לפני חצות, היישוב הבדואי לקיה שבנגב. כחמישה עשר סוכני שב"כ בלבוש אזרחי מגיעים בג'יפים שחורים לבית ביישוב, עוצרים בחריקת בלמים ופורצים לתוכו. הם עוברים בין הלנים במיטותיהם, הקמים בבהלה, מעירים ילדה משנתה עם פנס שמוצמד לראשה, ומוציאים את כל הגברים החוצה. הם מצמידים את הגברים עם פניהם אל קיר מחוץ לבית, ומבצעים עליהם חיפוש.

לאחר מכן דורשים הסוכנים לדעת היכן נמצא ר', אחיהם של בני המשפחה. הם לא יודעים. סוכן שמציג את עצמו כ"חיים" (שם בדוי) דורש מהם להתקשר אל ר' ולבקש שיגיע לבית. ר' לא מתגורר בבית הזה בכלל, והם מסרבים לצלצל אליו. חיים מבין שגם ברשותו יש טלפון ואת מספרו של ר' ולכן הוא מצלצל אליו ודורש ממנו להגיע למקום.

ר', שעובד כיום כרכז ב"פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי", מגיע לבית משפחתו לאחר דקות ארוכות. הוא רואה את אחיו שעדיין צמודים לקיר. חיים מגיש לו טופס המזמין אותו ל"בירור" בשב"כ, שאמור להתרחש יומיים לאחר מכן. בשיחה מאוחר יותר יספר לי ר' כי הוא שאל את סוכן השב"כ מה הסיבה לאותו בירור, וחיים ענה "תחשוב לבד מה עשית, אתה יודע", כאילו היה מורה בבית ספר עממי.

אבל באותם רגעים לר'  אין מושג למה מתכוון אותו סוכן שפרץ לבית אחיו. "אולי זה קשור לעבודה?" יתהה בפני אחר כך, למרות שברור שהתחמקותו של חיים היא רמז עבה לכך שה"בירור" נועד כדי לאיים ותו לא.

> כך נחקרתי בשב"כ על המשט לעזה כשחזרתי מחופשה ביוון

הפגנה בעיירה חורה נגד תוכנית פראוור (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפגנה בעיירה חורה נגד תוכנית פראוור (אורן זיו / אקטיבסטילס)

"אני צריך שההפגנות לא יקרו"

למרות שאין חובה חוקית להתייצב ל"בירורים" מהסוג הזה, הסיטואציה המאיימת, שסוכני השב"כ דאגו להסביר כי תחזור על עצמה, גרמה לר' להתייצב לחקירה ביום חמישי האחרון. הוא הגיע לשם בתקווה להבין לפחות במה מדובר, אך מהר מאד הבין כי חיים בכלל לא עומד לחקור אותו בחשד כלשהו. "השיחה התנהלה בחביבות, חיים שאל על החיים שלי, על החברים, על עבודה, לימודים", סיפר ר' לשיחה מקומית  לאחר ה"בירור" שעבר.

לאחר מכן חיים הסביר לר' כי הוא יודע שר' היה בין המארגנים של ההפגנה הידועה ליד העיירה חורה נגד תוכנית פראוור לפני כשנתיים. הוא אומר לו שהם עוקבים אחרי הטלפון שלו, ומבקש ממנו לראות את המספרים בו, אבל ר', בחוכמה רבה, לא הביא איתו מכשיר טלפון לחקירה. אחר כך מתחיל חיים לשלוף בזה אחר זה שמות של בני משפחתו של ר', גם כאלה שהוא בעצמו לא הכיר.

בשלב זה עצר הסוכן כדי להשמיע בפני ר' עוד כמה איומים על ההשתתפות שלו בהפגנות. בין היתר השתמש בערבית מצוחצחת בביטוי "תשחק בכל דבר, אבל אל תשחק בזין של אבא שלך". האבא במקרה הזה הוא השב"כ, ור' מסביר שהכוונה בביטוי היא כי חיים מייעץ לו לעשות הכל חוץ מפעילות פוליטית שתסבך אותו עם השב"כ.

לאחר מכן, כך על פי עדותו של ר', חיים עבר לשאול אותו על עבודתו ב"פורום דו-קיום בנגב". "איך המשכורות שם, זה מספיק לך כדי לחיות? אתה צריך אולי מלגה ללימודים?", שאל חיים, והסביר כי הוא יכול לפתור את בעיותיו הכלכליות של ר'. כך התחיל חיים בניסיון לגייס את ר' לעבוד עם השב"כ. "אתה מנהיג, דומיננטי, אני צריך שזה לא יקרה, שהפגנות לא יקרו", אמר חיים ושם על השולחן סוף סוף את אחת המטרות המרכזיות של אותה שיחת איום. המקל: אנחנו עוקבים אחריך. הגזר: תשתף איתנו פעולה ונשלם לך ביד רחבה.

ר' סרב בנימוס ולאחר כשעה החקירה הסתיימה. ביציאה הוא פגש את "קפטן טאהר" (שם בדוי), שבאותו זמן בדיוק חקר את מ', פעיל פוליטי צעיר אחר מהנגב, אשר זכה לשיחה דומה. בימים אחרי הפריצה לביתו של ר' השב"כ ערך ביקורים דומים ביישובים שונים בנגב.

> מה בדיוק התפקיד שלך, דן ממחלקת הפשיעה הלאומנית?

אחד הג'יפים של סוכני השב"כ שפשטו על ביתו של ר'.

אחד הג'יפים של סוכני השב"כ שפשטו על ביתו של ר'.

אלו לא מקרים מבודדים, ומדיניות ה"בירורים" לא התחילה השבוע. א', קודמו של ר' בתפקידו רכז בפורום דו-קיום בנגב, זכה לטיפול דומה ב-2012. גם הוא זומן ל"בירור" שם בוצע בו חיפוש בעירום, ואז נשאל שאלות דומות לאלו של ר'. מכיוון שבמקרה שלו מכשיר הטלפון שלו היה בידו, החוקר שלף ממנו את המספרים, וביקש מא' לצלצל למספר מסוים. לא ברורה הסיבה לכך. לאחר מכן החוקר הציע לא' "להתפלל" שלא יזומן שוב. התפילות לא עזרו ו-א' זומן שוב, אך בהתערבות האגודה לזכויות האזרח הבירור בוטל.

נלחמים ב"חתרנות"

כבר ב-2010 פנתה האגודה לזכויות האזרח ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להפסקת "השימוש הפסול בחקירות שב"כ כדי להניא אזרחים מפעילות פוליטית לגיטימית". מכיוון שהשימוש בפרקטיקה הזאת לא פסק, עתרה ב-2013 האגודה לזכויות האזרח לבג"צ בטענה ש"זימון לשיחה ידידותית 'על כוס תה' עם השירות החשאי אינו פרקטיקה המאפיינת משטר דמוקרטי".

במאי האחרון התקיים דיון ראשון בעתירה, במהלכו שאל השופט זילברטל את נציג המדינה האם פעילים פוליטיים שמחו נגד תוכנית פראוור מזומנים לחקירות. תשובת המדינה היתה עמומה. ראשית טען עו"ד בריסקמן בשם המדינה כי "… ישנן הפגנות שלא קשורות לביטחון המדינה. כך גם לגבי מצב פראוור". אולם מעט מאוחר יותר בתגובה לשאלה של השופט הנדל ענה בריסקמן: "זה לא שזימנו את כל פעילי המחאה. מדובר בבודדים". כך או כך, תשובתו הראשונה של בריסמן מביכה, הרי השאלה היא כיצד יתכן כי יש הפגנות שנתפסות כקשורות לביטחון המדינה.

השב"כ טוען כי הוא מוסמך לבצע שיחות איום מהסוג הזה אם הפעילים עוסקים ב'חתרנות', שזו כמובן הגדרה מאןד רחבה. ב-2007 הסביר מי שהיה ראש השב"כ דאז יובל דיסקין את זה כך: "עמדת השירות היא כי בגדר 'חתרנות' עשויה להיכלל גם חתירה לשינוי ערכי היסוד של המדינה תוך ביטול אופייה הדמוקרטי או אופייה היהודי כחתירה נגד סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו". למעשה כל פעילות למען שוויון אזרחי נכללת בהגדרה זו, שהרי הוא עשוי להפר את אופייה היהודי של המדינה שמטבע הדברים מעניק זכויות יתר לאזרחים ממוצא יהודי.

לטענת השב"כ ב-2009 עודכנה ההגדרה של "חתרנות" והיא אינה כוללת פעילות נגד אופיה היהודי של המדינה. אך זהו הבדל קוסמטי בלבד. מאז טוען השב"כ כי הוא מזמין פעילים לשיחות איום רק אם הם שותפים למחאה שעלולה להתפתח להפרת סדר על רקע לאומני, או כזו שתתרחש בעיתות של מתיחות ביטחונית. לגבי הטענה השנייה, בהתחשב בכך שישראל נמצאת באופן מתמיד במציאות של מתיחות ביטחונית, שב"כ למעשה כלל לא מוגבל. לגבי הטענה הראשונה, רקע לאומני, מן הסתם, מאפיין את רוב ההפגנות של האזרחים הערבים, ולכן בפועל שב"כ אינו מוגבל על ידי תנאי זה. בבג"צ טענה המדינה כי פעילות נגד תוכנית פראוור נכנסת להגדרה זו מכיוון שאלו "עלולות להתפתח לעימותים בין יהודים לערבים", כלל לא ברור על סמך מה.

חמור מכך שהשב"כ נוטל לעצמו סמכויות לא לו, הוא שבמקרה של ר', הטענות של השב"כ כאילו הוא מזמן פעילים כדי למנוע מהם להשתתף בפעילות לא חוקית היא שקרית לחלוטין. ר' לא שותף בפעילות כזו. שיחת האיום נועדה למנוע ממנו פעילות עתידית ערטילאית, תוך שימוש באיום הזה כדי לגייסו בתור סוכן חרש. זה ניסיון אחד מיני רבים המפורר את החברה הערבית מבפנים, וגורם לאלימות וחוסר אמון בתוכה, בניגוד לגמרי לתכלית החוק.

לסיום, חשוב להדגיש כי הסמכויות שהשב"כ נוטל לעצמו ודרכי הפעולה שהוא מאמץ תוך ניצול המצב הביטחוני והפיגוע בבאר שבע הן רק פתח להמשך. גם אם כיום מדובר בעיקר בניסיונות הפחדה ודיכוי של פעילים פוליטיים ממוצא ערבי, סביר כי הכלים בהם עושה השב"כ כעת שימוש באין מפריע ישמשו אותו בהמשך גם במחאות אחרות משני צידי המפה הפוליטית.

> מאסר על הסתה בפייסבוק? רק לערבים

שוטרים רכובים על סוסים רודפים אחרי מפגינים. יום הזעם נגד תוכנית פראוור. חורה, 30 בנובמבר 2013 (אקטיבסטילס)

שוטרים רכובים על סוסים רודפים אחרי מפגינים. יום הזעם נגד תוכנית פראוור. חורה, 30 בנובמבר 2013 (אקטיבסטילס)

השב"כ בתגובה: "שיח קצר ונינוח"

מפורום דו-קיום בנגב מסרו בתגובה: "זימון פעילים מרכזיים מהחברה הבדואית ועובדים בארגוני זכויות אדם לחקירות בשב״כ מהווה פגיעה אנושה בזכותה של הקהילה הבדואית למחות, להתאגד ולהיאבק למען עתידה. לא יעלה על הדעת כי עובדים בדואים בארגון ערבי-יהודי יזומנו לחקירות שב״כ באופן קבוע מספר חודשים אחרי כניסתם לעבודה וירדפו על ידי השלטונות. כל פעילות הארגון היא חוקית ושקופה לקהל הרחב דרך אתר האינטרנט ועמוד הפייסבוק של הארגון. מוטב לשירותי הביטחון שיעסקו בהגנה על ביטחונם של אזרחי המדינה ולא בסתימת פיות והשתקת מחאה לגיטימית וחוקית במשטר דמוקרטי. אנו עומדים מאחורי עובדינו שהשב״כ מנסה להפחיד על מנת שיחדלו מפעילותם הפוליטית, גאים בהם, ונמשיך להיאבק ביחד, ערבים ויהודים עבור נגב צודק יותר לכל תושביו.״

מהאגודה לזכויות האזרח נמסר כי: "השב"כ פועל באופן לא חוקי ומנצל לרעה את כוחו כשהוא מזמן אנשים לשיחות אזהרה ללא כל סמכות. חשוב להדגיש שאין חובה להתייצב לשיחה שכזו, ומי שהתייצב איננו חייב להשיב לשאלות שהוא נשאל או לשתף פעולה בכל צורה שהיא. מטרות השיחה הזו פסולות – להרתיע אנשים מפעילות מחאה לגיטימית מצד אחד ולנסות לגייסם לשיתוף פעולה עם השב"כ מצד שני. לכן ביקשנו בעתירה לבג"ץ להורות לשב"כ לחדול כליל מזימון אנשים לשיחות שכאלה".

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה כי: "ר' זומן לשיחה עם איש שב"כ. הזימון לשיחה נמסר לו על ידי נציג שב"כ ונציגי משטרת ישראל באופן אישי, במבואה מחוץ לביתו. בניגוד לנטען בפנייתכם, במעמד מסירת הזימון, הילדים לא הוצאו מהמיטות והגברים לא הועמדו בשורה ליד הקיר. במעמד זה התקיים שיח קצר ונינוח עם ר' ואחיו. בשום שלב לא נאמר לר' כי התייצבותו לפגישה היא בגדר חובה. השיחה עם ר' נוהלה בצורה עניינית ועסקה בתחומים עליהם מופקד השב"כ, בעקבות ההחמרה במצב הביטחוני והחשש לאירועים של פגיעה בסדר הציבורי, על רקע זה. עוד נבקש להדגיש, כי בניגוד לנטען בפנייתכם, לא נדונו עם ר' סוגיות פוליטיות ולא נעשה ניסיון לגייסו".

> הצעת פשרה: שוויון ליהודים בהר הבית תמורת שוויון למוסלמים בשאר הארץ

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf