ארטילריה בעזה: נשק סטטיסטי בשירות "הצבא המוסרי בעולם"

כותב אורח: עידו אבן-פז

במהלך מבצע 'צוק איתן' כתב עידן בריר, חברי לארגון 'שוברים שתיקה', מאמר ובו הוא מתריע על הסכנות הכרוכות בשימוש בנשק ארטילרי באזורים המיושבים בצפיפות, דוגמת רצועת עזה. עידן הסביר בבהירות מהו נשק סטטיסטי, והביע את חששותיו מפני התוצאות הרות האסון שחוסר הדיוק המובנה של כלי מלחמה זה עלולות לגרום. עכשיו, כמעט שנה אחרי שפגז הסיום של מבצע 'צוק איתן' נורה, אני נאלץ לומר שחששותיו של עידן לא היו לשווא.

האתוס הרווח ביותר בחברה הישראלית הוא שצה"ל הוא "הצבא המוסרי בעולם". אחת מאבני היסוד עליהן נשען אתוס זה היא ההנחה שצה"ל עושה ככול יכולתו על מנת להימנע מפגיעה באזרחים חפים מפשע. הנחה זו לא התפתחה בחלל ריק: דובריו הרשמיים והבלתי-רשמיים של צה"ל שבים ומשננים באוזני הציבור את המנטרה האומרת שצה"ל עשה כל שבידיו על מנת להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית. הציבור נוהג כעדת מאמינים צייתנית, וחוזר אחר המנטרה שהפיצו מנהיגיו באדיקות דתית נטולת סימני שאלה.

> ירי ארטילרי הוא כמו רולטה רוסית, ואת זה אני אומר מניסיון

חוברת העדויות שפרסם לאחרונה ארגון 'שוברים שתיקה', המתבססת על עדויותיהם של כ-70 חיילים שהשתתפו במבצע 'צוק איתן', מספרת סיפור שונה בתכלית. למעשה, היא מפריכה את אתוס "הצבא המוסרי בעולם" לחלוטין. מעדויות החיילים מצטיירת תמונה קשה של הפעלה מסיבית ביותר של נשק חסר הבחנה, אשר כוון בחלק מהמקרים לעבר שכונות מגורים ולעבר ריכוזי אוכלוסייה. כך למשל מתאר קצין בדרגת סגן את הפעלת הארטילריה במהלך המבצע:

צה"ל שחרר את הרסן שהיה לגבי ארטילריה. היה לפני כל כניסה [קרקעית] יום עבודה של סריקות, נורתה ארטילריה על הבתים ש[הם] קו קדימה(…) אין לי ספק שכן נורו על בתים ארטילריה. גם טנקים פה יורים המון".

קצין נוסף שהיה מעורב בהפעלת האש הארטילרית מתאר בעדותו את הבעיות הכרוכות בהפעלת נשק סטטיסטי לעבר אזורים המיושבים בצפיפות:

[ארטילריה] זה סטטיסטי, זה רדיוס [פגיעה] של 50 מטר. זו גם אחת הבעיות, שזה נשק סטטיסטי, ואנשים לא מבינים. יש תפיסה שאנחנו יודעים לעשות הכול נורא כירורגי, כאילו לא משנה איזה נשק. אבל לא, הנשקים האלה הם סטטיסטיים והם נופלים 50 מטר ימינה, נופלים 100 מטר שמאלה, וזה לא נעים. יוצא ששבעה ימים כותשים באש, זה מה שבפועל קורה".

טענה נוספת השגורה בפיהם של הגנרלים הפושטים על אולפני הטלוויזיה בימי מלחמה היא כי צה"ל משיב אש למקורות הירי. כוחות צה"ל מאתרים נקודות מהן נורת אש לעבר ישראל, ומשמידים אותן בעזרת נשק מדויק וכירורגי. אך גם את הטענה הזו מפריכות העדויות. קצין בדרגת סגן סיפר בעדותו כיצד פעלו הדברים במציאות:

בהתחלה ניסו להגדיר סדר עדיפויות ו[היה] עדיף לא להפעיל [נשק] תלול מסלול לשטחים בנויים. בפועל, בשטח, כשהיה לנו מסק"ר (מסוק קרב) או כלי טיס אחר באוויר הכוונו אותו [על המקום שממנו שוגרה רקטה]. כשלא היה בגלל זמנים – ישר הפעילו 7 (מחלקת מרגמות)… אנחנו מזהים את הנפילה של [הפגז] הנפיץ, אני לא יודע להגיד שזה אחד לאחד על הנקודה אבל אנחנו רואים שזה נחת באזור שממנו ראינו את השיגור יוצא, ומאשרים לו [לצוות המרגמות] חמש פצצות".

> עדויות מעזה: "מול עיניי נפל תינוק. אמו החזיקה אותו ביד אחת ובשנייה דגל לבן"

כמו עידן, שירתתי גם אני בחיל התותחנים, וגם אני מכיר מקרוב את מוגבלותו של הנשק הארטילרי. כאשר שמעתי בסיום המבצע כי צה"ל ירה לעבר רצועת עזה 35,000 פגזי ארטילריה, נחרדתי. ידעתי מה עלולות להיות ההשלכות של עוצמת ירי שכזו, וחששתי מתוצאותיה. ואכן, כאשר התחלנו לאסוף את עדויות החיילים שהשתתפו במבצע וראו במו עיניהם את ההרס וההרג הרב שגרמה הארטילריה, וכאשר החלו להיחשף התמונות והסיפורים מרצועת עזה, התברר שחששותינו התגשמו.

במאמר שכתב עידן, השימוש בארטילריה מדומה לרולטה רוסית. אך יש הבדל אחד משמעותי בין ירי ארטילרי לבין משחק ברולטה רוסית. חוקי הרולטה הרוסית הם שאדם מכוון אקדח לרקתו ולוחץ על ההדק. אם נורה כדור הוא מפסיד את חייו, ואם לאו, הוא זוכה בפרס גדול. בניגוד לחוקי המשחק, ירי ארטילרי הוא כיוון האקדח לרקתו של אדם אחר. לא על חיינו אנחנו מהמרים, אלא על חייהם של 1.8 מיליון תושבי רצועת עזה. גם שום פרס לא מובטח למי שיצליח לשרוד את הרולטה הקטלנית; נהפוך הוא.

כפי שמראה ניסיון העבר וכפי שניתן ללמוד מהצהרותיהם של מנהיגינו, לאיש כמעט אין ספק שסבב לחימה נוסף בעזה הוא רק שאלה של זמן. חייהם של תושבי הרצועה יעמדו שוב בפני מבחן הגורל, והם שוב יהפכו לקורבנות בהימור של מישהו אחר. את המשחק המעוות הזה חייבים להפסיק. עלינו להקים קול צעקה ולקרוא למקבלי ההחלטות להפסיק לאלתר את ההימור על חייהם של חפים מפשע, אחרת דמם של ההרוגים העתידיים יהיה מרוח גם על ידינו.

 עידו אבן-פז הוא לוחם לשעבר בחיל התותחנים ופעיל ב'שוברים שתיקה'. 

> אלפי אזרחים בעזה יוצאים במחאה: "בלתי אפשרי לחיות כאן"