newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה המשמעות של החלטת בג"ץ להקפיא את גירוש הפליטים?‎

רגע לפני תאריך היעד שקבעה הממשלה לתחילת גירוש הפליטים הוציא בג"ץ צו המקפיא באופן זמני את הגירוש. בראיון מיוחד מסבירים הפעילה סיגל אביבי ועו"ד איתי מק, שעומדים מאחורי העתירה, למה פנו לבג"ץ, אילו סכנות מאיימות כרגע על מבקשי המקלט, ומדוע אסור עדיין לנוח על זרי הדפנה

מאת:

בשבוע שעבר החליט בג"ץ – בתגובה לעתירה שהגישו פעילי זכויות אדם נגד הגירוש המתוכנן של מבקשי המקלט – להוציא למדינה צו ביניים שמקפיא את הגירוש. בים הפסימיות שבו אנחנו שוחים לאחרונה, זו היתה נקודת אור מפתיעה. ההחלטה, שמגיעה לאחר שבקיץ האחרון בג"ץ כבר נתן חותמת שהכשירה את מבצע הגירוש אותו הבטיחה הממשלה, מעלה אפשרות לשינוי במדיניות מול מבקשי המקלט בארץ – השעירים לעזאזל האולטימטיביים של הימין.

מאחורי העתירה עומדים שניים, שהצליחו לרתום 119 אזרחים להגשת העתירה: עו"ד איתי מק, מומחה לזכויות אדם שבימים כתיקונם עוסק רבות ביחסי הסחר בנשק של ישראל עם מדינות בעולם, והאקטיביסטית סיגל אביבי שזכתה לפני כשבוע בפרס ישעיהו ליבוביץ' שמעניקה תנועת "יש גבול" מידי שנה, על פעילותה למען מבקשי המקלט (לצדו של עו"ד דן יקיר שקיבל את הפרס על פועלו בהגנה על זכויות האזרח).

תפסתי את אביבי ומק לשיחה טלפונית משותפת על המהלך שיזמו, המשמעויות של החלטה, הצעדים הבאים במאבק ועל החשיבות המכרעת של ההתגייסות הציבורית הנרחבת למאבק נגד הגירוש.

> ביום סגירת מתקן "חולות": המדינה הודיעה על הקפאת גירוש הפליטים

הפגנה נגד הגירוש ובעד דרום תל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אז עכשיו, כשבג"ץ הוציא צו מניעה זמני לתוכנית לגירוש הפליטים, עד כמה אפשר לשמח ולנוח על זרי הדפנה?

מק: אפשר לשמוח כי יכול להיות שיש כאן תקווה לשינוי מסלול, אבל חייבים להמשיך להפעיל לחץ ציבורי. הכל עד כה הלך לכיוון מאוד ברור ופתאום הגענו לדיון שהמדינה הייתה אמורה להיות ערוכה אליו, כי הוא מתרחש כמה שבועות לפני שההרחקה ההמונית אמורה להתחיל, ומתברר שהמדינה בכלל לא ערוכה להרחקה. נציגי המדינה בדיון לא ידעו לענות על שאלות בסיסיות והשופטים הבינו את זה. שבועיים לפני תחילת ההרחקה ההמונית ולמדינה אין מושג מה יש בהסכם עם רואנדה, כנראה מרוב שהוא סודי. יכול להיות שבסוף השופטים יאשרו את כל המהלך, אבל זה כבר לא יקרה ב-1 באפריל.

עכשיו כדי שהגזרה של הגירוש תוסר לגמרי צריך שהלחץ על הממשלה ימשיך. ההפגנות צריכות להמשיך. שאנשים לא יכנסו לשאננות כי זה לא צו סופי אלא זמני, ואם המדינה תיתן תשובות מספקות לבית המשפט, השופטים יוכלו להחליט, כמו בקיץ האחרון, שהכל תקין.

עו"ד איתי מק

עו"ד איתי מק

על מה נשענת העתירה? מה הטיעונים המרכזיים? הרי בג"ץ כבר קיבל החלטה בקיץ האחרון, אז מה קרה שהכל השתנה עכשיו?

מק: המדינה פרסמה בינואר האחרון הודעה על תחילת הגירוש באפריל, אבל סיגל ופעילים אחרים הבינו שהמדינה לא ערוכה להרחקה המונית אלא בעיקר להפחדה המונית. כלומר – להפחיד מספיק את הפליטים כדי שיבקשו לעזוב כביכול מרצון. הם גם עלו על זה שהפרסומים האחרונים בתקשורת על ההסכם בין ישראל לרואנדה נתנו לנו פתח לעתירה.

אביבי: כבר משנת 2015 מתקיים מה שאני קוראת לו "גירוש שקט". המדינה הבינה שאי אפשר להעמיס את כל עשרות אלפי האנשים האלו על מטוסים ולזרוק אותם איפה שהוא. אז עובדים בשיטת הפעימות. כל יום מגורשים כמה אנשים. כשהוחלט להטיל על ההסכם עם רואנדה חסיון, הבנו שממשיכים באותה שיטה. לא יעמיסו אנשים בכוח ויגרשו אותם אבל יאיימו עליהם בכליאה ממושכת. זה היה נראה די אבוד.

אבל אז פורסמו בתקשורת ידיעות על כך שישראל תשלם לרואנדה עבור קליטת מבקשי המקלט סכום של חמשת אלפים דולר לכל אחד. אחר כך פורסם כי רואנדה הכחישה בכלל את קיום ההסכם, ובמקביל נתניהו נפגש עם רואנדה קגאמה ופרסם הודעה בעקבותיה. החסיון היה בגלל שהמדינה השלישית לא מעוניינת שיזכירו אותה ופתאום מתפרסם השם שלה שוב ושוב. הבנתי שעליתי על משהו. למעשה זה בכלל עניין בסיסי בדיני חוזים ובקיצור – ההסכם עצמו השתנה וכל הטענות של המדינה לגביו, כמו גם החיסיון הקודם, פשוט לא תופסים. לשמחתי גם בית המשפט הבין את זה.

מק: על פי הדיווחים על פגישת נתניהו-קגאמה לאחרונה, השניים עדכנו את ההסכם המקורי בעקבות ההערות של שופטי בג"ץ. כך הבנו שיש שם ככל הנראה פרטים חדשים ומשמעותיים. למעשה, יש הסכם חדש שמדבר על גירוש בכפייה בתיאום בין המדינות, תמורת תשלום, ובו בזמן רואנדה בכלל מכחישה את קיומו של ההסכם. וזה משנה לחלוטין את המצב מאז החלטת בג"ץ בקיץ.

הסיפור של תשלום ישירות למשטר זר תמורת קליטה של מגורשים זה דבר מרחיק לכת, זה כבר לא תשלום בעסקאות נשק כמו שאנחנו מכירים. טענו בפני בית המשפט ששר הפנים דרעי לא יכול להתחיל להעביר פשוט תשלומי עתק למדינות זרות, שהתשלום הזה הופך כל אזרח ואזרחית בישראל לשותפים לדיכוי הפנימי ברואנדה ובפשעי השלטון הרואנדי במדינות שכנות. בנוסף, ברגע שרואנדה מכחישה שיש הסכם אז הטענות של המדינה בפני בית המשפט על כך שיהיה פיקוח על האנשים המגורשים, ושאנשים יוכלו לפנות ברואנדה לבית משפט יורדות לטמיון. מדובר בצעדים מרחיקי לכת, וגם השופטים הבינו שלא מדובר בעניין שולי, כמו שנציגת המדינה ניסתה לטעון.

> מומחים מטעם האו"ם קוראים לעצור את גירוש מבקשי המקלט

"הודות למבקשי המקלט הבנתי ש׳הפחד׳ הוא כלי בידי המשטר, לשלול לא רק את חירותם של אחרים אלא אף את חירותי שלי". סיגל אביבי מוקפת בנציגי הקהילה האריתראית בטקס הענקת פרס ליבוביץ' של תנועת "יש גבול" (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

סיגל אביבי מוקפת בנציגי הקהילה האריתראית בטקס הענקת פרס ליבוביץ' של תנועת "יש גבול" (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

מה המשמעות של הצו הזמני שהוציא בית המשפט?

אביבי: לדעתי עכשיו הכל עומד ותלוי בשלושת השופטים. זה נמצא לפתחם. הממשלה לא יכולה לגרש כל כך הרבה אנשים. היא לא יכולה להקים מנגנון כזה. השאלה תהיה האם השופטים יאשרו את הגירוש במידה והמדינה תציג בפניהם הסכם חדש עם רואנדה.

מק: הכל תלוי בממשלה. במשטר דמוקרטי בית משפט לא יכול לעשות דברים לבד. צריך ציבור מתעניין וממשלה קשובה. יש גבול ליכולת של בית המשפט לצאת נגד הממשלה. לכן הלחץ צריך להיות מופנה לשם.

אחרי שנחשפה ערוות הממשלה ברור שהכל בלוף. ולכן צריך להמשיך ללחוץ על נתניהו ושריו להפסיק עם השקר הזה שבסוף מפעיל לחץ על אנשים פרטניים מקהילות הפליטים. הרי ההצהרות על תוכנית הגירוש נועדו כדי לעזור לשר הפנים דרעי לעבור את אחוז החסימה ולביבי לקבל כפיים בערוצי הימין. זה פיקציה. לאזרחי ואזרחיות המדינה יש אפשרות לעצור את הממשלה מלעשות משהו בלתי הפיך. מספיק שבנאדם אחד שיגורש עכשיו ימות כדי שכל הסיפור ישתנה. צו הביניים שהוציא בית המשפט צריך לתת לממשלה סולם כדי שהיא תוכל לרדת מהעץ.

בינתיים הוקפא את הגירוש ההמוני, אבל מה יעלה בגורלם של האנשים שכבר נמצאים בסהרונים?

אביבי: אין קשר איתם. אין להם טלפונים וצריך לציין שנראה שהמדינה בחרה לשלוח לשם אנשים יותר מוחלשים. יש בערך 300 מבקשי מקלט בסהרונים עכשיו. המספר לא לגמרי ברור כי אין קשר איתם. הכל קורה מעבר לחומות הברזל. המטרה עכשיו תהיה לנסות להשיג לכל אחד מהם עורך דין ולנסות להוציא אותם באופן פרטני.

> בין הכסף והפחד: מסע בדרך המכשולים של הפליטים ברואנדה

מבקשי המקלט האחרונים שצפויים להשתחרר מחולות. 14 במרץ 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

היום האחרון לפעילותו של חולות. 14 במרץ 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אז מה יקרה עכשיו? מה הצעדים הבאים?

מק: הצו הזה בתוקף עד להחלטה אחרת של בית המשפט. המדינה ביקשה שבועיים כדי להעביר לשופטים את כל המידע והתשובות. זה אומר שעד ה-26 במרץ, שישה ימים לפני תחילת הגירוש כפי שתוכנן, המדינה תצטרך לתת הסברים. אנחנו כבר ערב חג הפסח. גם אם המדינה תגיש בזמן, אחרי זה צפוי עוד הליך משפטי שייקח גם הוא זמן.

אביבי: צפוי לחץ גדול מאוד ברמה הכי פרטנית על מבקשי המקלט, שמצד אחד לא מבינים את המהלך ומצד שני הם שבויים בידיי ההגירה. יש אנשים שכרגע לא מקבלים ויזות, הם לא יכולים לעבוד ולכן אין להם מה לאכול ואיך לשלם שכר דירה. העזיבה מרצון הרי לא פוסקת, גם בהינתן צו הביניים. כל מה שאסור כרגע הוא להציג בפני מבקשי המקלט את הברירה בין כלא לגירוש. השיטות של אנשי ההגירה להפעיל לחץ על אנשים לעזוב הן מאוד בעייתיות. יופעלו על מבקשי המקלט מניפולציות שונות כדי שיעזבו. ואנשים חותמים על עזיבה כי הם מבולבלים, וכי הם מבודדים ומופעלים עליהם לחצים מטורפים.

איך מקבלים את החדשות האלו בקהילות הפליטים? יום יש הסכם, ויום אין הסכם. יום אחד מדווחים שכולם בדרך לכלא ויום אחרי זה מקפיאים הכל.

אביבי: כמובן שהסיפור הזה מטלטל את קהילות הפליטים. הם לא יודעים איפה הם יהיו בעוד חודש, שלושה חודשים או שנה. הם מרגישים חשופים ופגיעים. לכולם, אפילו משפחות וילדים שכביכול כרגע לא נמצאים בתוכנית, יש תחושה שזה עומד להגיע גם אליהם. חסרה הסברה בקהילות, בשפה שלהם, על המצב. אנשים מרגישים מבולבלים. אנחנו משתדלים לעודד אותם להמשיך להחזיק מעמד. אולי בג"ץ ישנה את המצב.

היציאה של הציבור הישראלי להפגנות נותנת לקהילות הפליטים השונות תחושה שהן לא לבד. שהציבור לא שותק הפעם, שהוא לא נותן לגירוש להתנהל בשקט ורחוק מעיניו. ועם ההפגנות ופעולות המחאה השונות צריך להמשיך. ההפגנה ביום שבת חשובה מאוד, וצריך להמשיך ולהפעיל לחץ בינלאומי על רואנדה. שתתנער סופית מההסכם.

> דיווח מיוחד מאוגנדה: "לא נהפוך לפח זבל של מדינה שלא רוצה פליטים"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf