newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

השתיקה שמאפשרת לממשלה לגרש את הפליטים

אין דבר כזה "לא בשמי". כל מי שיושבים בשקט, שמפחדים להשמיע קול, שנמנעים מלומר את דעתם כדי לחסוך מעצמם את העימות – גירוש הפליטים נעשה בשמנו. הגיע הזמן להפסיק לעמוד מנגד

מאת:

היום מציינים בארה"ב את יום מרטין לות'ר קינג, כמעט 50 שנים לאחר שמתנקש צלף במנהיג התנועה לזכויות האזרח וגדע את חייו ברגע. המאבק עבור שוויון זכויות בארצות הברית לא ניצח בבתי המשפט, הוא ניצח ברחובות. בהתארגנויות של אנשים שמאסו במציאות הקיימת, התארגנו ופעלו לשינוי.

בשנת 1965 העיר סלמה היתה מוקד החיכוך במאבק השחורים בארה"ב למען זכויות הצבעה וכנגד ההפרדה. בתוך כל הכאוס והחשש הממשי מאלימות ומסכנת חיים, מרטין לותר קינג נשא נאום מכונן, שמצאתי לנכון להביא ציטוט קטן ממנו שנחרט לי בלב, בתרגום חופשי:

אדם מת כשהוא מסרב לעמוד ולהתייצב עבור מה שנכון. אדם מת כשהוא מסרב להתייצב עבור צדק. אדם מת כאשר הוא מסרב לנקוט עמדה עבור מה שנכון לעשות.

אותם אנשים אמיצים יצאו להפגין בידיעה שיספגו אלימות משטרתית קשה ומסכנת חיים. הם יצאו להפגין למרות שידעו שהם עלולים לשלם על כך במאסרים ממושכים ועדיין, הם לא עמדו מנגד. עבורם לא היה מדובר בסכנה של וויכוח קטן עם שוטר, מעצר של כמה שעות או לילה בכלא או אפילו בחשש מפוסט שיימינג בפייסבוק של "הצל" וחבריו. נכון, לא נעים. אבל כשאין ברירה ככה נראה מאבק וככה נראית התנגדות.

די לנייטרליות

בקרוב יגורשו עשרות אלפי אנשים למותם ואנחנו נעמוד מהצד. לא נשתף את הפוסט כי נפחד שבני משפחה או חברים יגיבו לנו "אבל מה עם דרום תל אביב" או "זו הארץ שלנו", אז נבחר לחסוך מעצמנו את העימות. לא נלך להפגנה כי היה לנו יום ארוך בעבודה ומה זה כבר משנה, למי אכפת. לא נקרא את העדויות ונראה את תמונות גופות האנשים שעברו עינויים, נשמות שהסתובבו בינינו, כי זה קשה לנו מדי. עדיף לראות סרטון של חתול.

לכן, אין דבר כזה "לא בשמי". ואני מציעה לקחת את הסטיקר הזו ששמים על תמונת הפרופיל ולהעיף לכל הרוחות. כל מי שיושבת בשקט, מפחדת להשמיע קול, הגירוש של מבקשי המקלט נעשה בשמה.

המקום הזה, הנייטרלי, אין לנו זמן אליו. אין לי גם סבלנות אליו יותר. אני לא מדברת על מי שיש לו הכי הרבה מה להפסיד, אני מדברת על מי שיפסידו קצת, שיזוזו קצת מאזור הנוחות. שישלמו רק מחיר קטן, מחיר שאנחנו יכולות להרשות לעצמו לשלם.

> הגירוש הוא חורבן הבית השלישי שלנו, תושבי דרום ת"א

מבקשי מקלט במיצג מחאה על הכוונה למכור אותם למדינות באפריקה (צילום: סוניה חיים)

מבקשי מקלט במיצג מחאה על הכוונה למכור אותם למדינות באפריקה (צילום: סוניה חיים)

זה לא עניין של צדדים, כי אותם אנשים שמתנגדים לגירוש של מבקשי המקלט הם גם אלו שפעילים בדרום תל אביב עם אנשים שחיים בעוני ומנסים לעצור את הפינויים בגבעת עמל. ככה אני יודעת שאני בצד הנכון.

כשאני מתראיינת ומסבירה את העמדה שלי לגבי מבקשי המקלט, אני זוכה לצד התמיכה הרבה גם לקללות ואיומים. זה משמח אותי? זה עושה לי נחמד בלב לדעת שיש אנשים שמאחלים לי אונס ומכות? לא, אבל אלו החיים. אי אפשר להשמיע תמיד רק דעות פופולריות, זה לא עובד ככה. זה גם כל כך זניח ביחס לתמונה הגדולה, שבסוף אין משמעות למאבק אחד אם אנחנו שותקות על עוול אחר.

יותר מהקולות הגזעניים שקוראים לגירוש, מהדהד קול השתיקה של אלו היושבים בצד ומפחדים להשמיע את קולם. השתיקה הזו מסוכנת, אבל היא גם מכאיבה מאוד דווקא בגלל שהתמיכה והסולידריות היא כה חשובה להמשך הדרך, לאמונה שדברים יכולים להיות פה אחרת. ברוח דבריו של קינג, אלו שאינם משמיעים את כולם כעת הם חלק מהבעיה, הם חלק ממי שמאפשר לממשלה להמשיך להזניח את דרום תל אביב ולגרש אנשים למוות ועינויים.

צריך להתחיל להתנגד בגלוי ובלי התנצלויות. בלי "אם" ובלי "אבל", אפשר להציג דעה מורכבת על מדיניות ההגירה של ישראל ועל דרום תל אביב ועל עוד אלף נושאים בלי לתמוך בגירוש שלא יעזור בשום צורה להומלסים שישנים ליד רכבת ההגנה או לשכנים שלי שאוספים בקבוקים כדי לשרוד.

אם כבר עסקנו בציטוטים, הנה ציטוט של סופי שול, חברת מחתרת "הוורד הלבן" שהתנגדה לנאצים והוצאה להורג בגיליוטינה. זהו אחד מהציטוטים האהובים עליי ביותר בעולם כולו ולמי שצריכה למצוא את האומץ בתוכה שתקרא, תקבל פרופורציות ותצטרף אלינו:

הנזק האמיתי נעשה על ידי אותם מיליונים שרוצים 'לשרוד'. האדם הישר שרק רוצה שיעזבו אותו בשקט. אלה שלא רוצים שחייהם הקטנים יופרעו ע"י שום דבר גדול מהם עצמם. אלה שלא בוחרים צד, ולא בוחרים מטרה. אלה שלא אוהבים ליצור גלים – או אויבים. אלה שעבורם חירות, יושר, אמת ועקרונות הם רק ספרות. אלה שחיים בקטן, נישאים בקטן, ומתים בקטן. זו הגישה המצמצמת של החיים: אם אתה שומר את זה קטן, אתה שומר את זה בשליטה. אם לא תעשה רעש, השד לא ימצא אותך. אבל זה הכל אשליה. כי גם הם מתים, האנשים האלה שגלגלו את הנשמות שלהם לכדי כדורים קטנטנים כדי להיות כביכול בטוחים.

ביטחון?! ממה? החיים הם תמיד על סף מוות; רחובות צרים מובילים לאותו מקום כמו שדרות רחבות, ונר קטן שורף את עצמו בדיוק כמו לפיד בוער.

אני בוחרת את דרכי שלי לבעור ולהישרף.

הצטרפו לאחת מהפעולות במאבק נגד גירוש הפליטים, תמכו בתושבי ותושבות דרום תל אביב שנאבקות ונאבקים נגד הגירוש וביוזמה שמובילות נשים מזרחיות תושבות דרום תל אביב יחד עם תומכים ותומכות ועם מבקשי מקלט שגרים בשכונות.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf